יומן מסע

חבק אותי כאילו זה החיבוק האחרון,

וזיין אותי כאילו זה עתה השתחררת מהכלא, אחרי ריצוי גזר עדין של עשור.

קח אותי.

במילים. ובמעשים. במקלות ובליטופים.

דבר אלי

כמו הילדה שאני,

כמו הזונה שאני.

המילים שלך, רכות, נוקשות, מנזילות את חדרי ליבי דרך בין היריכיים.

תכאיב לי. 

אני צריכה שתאהב אותי.

הכי חזק שאפשר.

הכי כואב.

אני צריכה אותך.

כל כך.

מאוד.

עד בלי די.