לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 14:17
זה נעשה מלב שלם וברגוע.
זה נעשה מתוך מקום טוב ומקבל אותך.
זה נעשה מתוך מקום של ביטחון במקום שלי תחתיך, מולך,
ומתוך אמונה , שזה לא ישנה מאומה בינינו.
זה נעשה מתוך מקום שבו אני סומכת עליך לחלוטין.
זה נעשה מאהבה.
והופ.
ככה פתאום-
לאט ובעדינות.
כמעט בלי לשים לב.
גבול שלי,
בזנטי,
כבר לא כל כך גבול.
ואין לי הרבה מחסומים מלכתחילה.
ואתה מפשיט אותי מהמחסומים שיש.
אני מודה לך,
על תחושה של עוצמה שבנית בי.
על כוחות שצברת בי.
על אמונה בנו.
הלכה למעשה.
יום יום.
תודה.