יומן מסע

היום, בשיא המועקה והקושי, הוא יגיד לי שאתמול היה כיף.

אני אחייך.

ואסכים איתו.

☆▪☆▪☆

על בירכי בקצה  מיטה.

ראשי צמוד למיטה.

ידי בין רגליי.

הידיים נקשרות יחדיו.

גם הרגליים.

כולי חשופה אל מולו, נקביי לשעשועיו.

הוא מאונן אותי קצת ואז משפריץ.

אני מרגישה את הנוזל החם יורד במורד ירכיי וממלא את מלוא ידי המרותקות.

הכל הכל רטוב.

הוא משחק בי עם המגיק, אבל הכאב שהוא מעניק מונע ממני לגמור.

הוא מכניס אצבע. ועוד אחת ועוד אחת.

אני סופרת חמש. זה קשה להכיל 5 בתנוחה הזו. 

הוא מתחיל לזיין אותי עם היד.

זה כואב.

מאוד.

ואני יכולה להרגיש ממש השלבים בהם אני נעלמת אל תוך הכלום העשיר והמגוון הזה , שהוא יוצר בי, יוצר עבורינו.

בסוף הערב , לשאלתי, הוא יראה לי עד היכן חדר עם ידו. ואני נלחצת קצת. כאב לי עכשיו, אז איך אפשר להכיל עוד???

"את תדאגי, פעם הבאה אולי כבר אכניס הכל".