לפני 7 שנים. יום ראשון, 19 בינואר 2020 בשעה 5:26
זה פתח לי את התיאבון.
וזה לא שהייתי שבעה קודם.
זה הקפיץ את הרעב לרמות שלא יתוארו בכלל.
זה הפך אותי לעיסה, לכמהה,
למינון המדויק הזה,
של כאב שמחבר בינינו,
בנקודת המפגש שבין רמות הצורך והדרישה.
לכדי זיקוק של שלמות חמה עוטפת ונוטפת.
זה הפך אותי רעבה כל כך.
והזכיר לי מי אני.
בתוכי.
כשמורידים את שכבות הציניות הרבות.