שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. יום שני, 17 בפברואר 2020 בשעה 4:14

כל פעם שמדברים איתי על סקס,

אני אומרת שסקס הוא תפאורה.

Nice to have

כלומר, זה כיף והכל, אל תבינו אותי לא נכון,

אבל הנפש שלי רעבה לניאנסים דקים יותר בנפש.

מזו לייט,

אך המזו קיים בי עדין.

 

אני מתגעגעת למגע דורש באחורי.

אני מתגעגעת להגבלה של נשימה.

אני מתגעגעת לחוסר האונים.

אני מתגעגעת לאינטימיות של בסיטואציות הללו,

ולכמה שהמגע מתחדד.

 

לפני זמן מה כתבתי פוסט על התבנית שבי.

האם זה השלב הראשון או השני?

 

החלטתי שאני במיטה היום.

לבד.

אני לא טובה בלהיות לבד, כמהה.

 

 

נראה לי שאני בכל זאת אנושית.

 

 

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י