לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 3 חודשים. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 14:12

בדירה החדשה שלי צריך לתלות ג'מבו עם סוף מעוגל מעל המיטה. ואז אפשר להביא חגורת בטיחות כזו שמשתמשים בה לאבטחה בסנפלינג ולהשתמש ברצועות ראצ'ט על מנת לעלות את פלג הגוף האמצעי למעלה, ואז, כשהוא למעלה, לחבר כל גפה לכל קצה אחר במיטה עם חבל. אפשר עם פנים כלפי התקרה או עם פנים כלפי המיטה. אפשר גם לגוון.

יש לי אפילו מהיכן להביא ריתמה כזו, ולשנינו יש ראצ'טים זמינים.

 

זו המחשבה שעוברת לי בראש אחרי סשן החיבוק הבדסמי שהוא העביר אותי. אני כל כך אוהבת חוסר אונים שבעיני זה חיבוק. לא פחות. 

אז אני שוכבת שם ונוחתת אחרי אורגזמה אימתנית, וחושבת על המימוש של הקונסטרוקציה הזו שהוא תכלס בכלל לא בשמים. סספנשיין נטול שיבארי. (ולא זה לא זלזול בכל אוהבי השיבארי).

 

ואם נניח, נתקין 2 ברגי ג'מבו מעוגלים, ולא רק אחד, במרחק של כ 60 סמ זה מזה, אפשר יהיה להרים, באותו האופן בדיוק, גם את שני הרגליים. 

 

זה אפילו בטיחותי . מעל המיטה. 

 

כמות המשחקים החדשים שזה יאפשר מחייכת אותי. 

אני חולקת איתו את הרעיון. 

 

"מעניין". הוא אומר.

ואותי רק מעניין אם זה מעניין כזה של חכי חכי תגיעי אלי הביתה איזה יום ותגלי ג'מבו חדש על התקרה, או שזה מעניין כזה של שוב היא מפטפטת שטויות של שיכורה בהשפעות חומרים חיצונים. (אנדורפינים כמובן. אלא מה)

 

אני והרעיונות שלי.

מאז שמוחי רקח את הרעיון הזה אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר, מלבד איך אני מממשת את זה.

 

עוד כמה ימים יש לי בבית איש מקצוע שאמור לתלות לי ארון עליון במטבח. 

שוקלת לבקש ממנו.

מצחיק לחשוב על השיחה הזו

"שומע, איש מקצוע , אני צריכה 2 ברגי ג'מבו בתקרה. אל תשאל,  אז לא אצטרך לספר לך שקרים"

 

לפני 3 חודשים. יום שישי, 21 בנובמבר 2025 בשעה 12:02

מכירים מצב כזה שהמון זמן לא עושים משהו ואז קצת מתרגשים לעשות אותו שוב?

אז כזה. כל כך הרבה זמן לא כתבתי סקס או בדסמ או מיניות ואינטימיות שזה אפילו קצת מרגש אותי החשיפה הזו שאני מתכוונת לכתוב פה עוד רגע.

 

הוא אוהב שכואב לי. אם אני מראה את זה בהתכווצות או בקול,  בהחצנה כל שהיא- הוא בדרך כלל לועג לי. הוא לא בוחל באמצעים. לא אכפת לו אם כואב לי בקרקפת מלפיטה של שיערות עד שאני מרגישה את הקרקפת שלי עוד רגע נתלשת לי מהמקום, או אם כואב לי בצידי הבטן, שהוא תופס כריתמת סוס כשהוא מזיין אותי בדוגי. 

לא משנה לו היכן כואב לי. כל עוד זה כואב. כל עוד זה מסמן נפש ומשאיר חותם.

 

לכן , בדרך כלל הוא מזיין אותי כשאני יבשה כמעט לחלוטין. לא משנה באיזה חור. 

אם זה באחורי, לרוב אני מתחננת לשמן. לעיתים נדירות השמן בשימוש.

הוא חודר בכל הכח ונהנה לראות אותי נאבקת עם עצמי בין הכאב פיסי , לבין הרצון וההנאה המנטאלית שהגוף שלי מנהל עם עצמו , מולו. 

כמובן שהמיינד מנצח והרטיבות, על אף הכאב ואולי דווקא בזכותו, לא בוששת להגיע. 

 

לפעמים הוא אוהת למצות את כל שלבי הכאב. לאט. לסחות את המיינד והגוף למהלכי מהלומות ארוכים. 

כמו היום. הוא החדיר לי אצבע יבשה לחלוטין לאחוריים והחל להוביל אותי מטה אל תוך הלאט והכואב. לאחר כמה דקות. הוסיף נוספת. וכך המשיך. לאט.

אני בחורה אנאלית. אני אוהבת סקס אנאלי. אבל גם מי מאיתנו שאוהבת סקס אנאלי, יודעת,  חייבת להודות שלטובת ההנאה נדרש סיכוך. בלי, אין הנאה. יש רק כאב. יש לקיחה.

הכאב הזה מעביר על הדעת. הרגשתי אותו מתגבר. לדעתי בנוסף לאצבעות בכל מיני חורים הוחדר אלי עוד משהו אבל אני לא חותמת על זה 100%. כל מה שאני יודעת שזה כאב. ולא ראיתי מה זה היה.

כנראה שהשמעתי זעקות גדולות מהרגיל.

"זה הכרחי". שמעתי אותו בקול שקט וסמכותי. בעוצמה שקטה.

וזהו. הרגשתי רטיבות פושה. 

המיינד ניצח בפער ענק.

כל האצבעות שרקדו בתוכי קודם בכאב התחלפו לתנועות מענגות.  הרגשתי את עוצמתי העולה והמתגברת. 

האורזמה הגיעה יחד עם ההשפרצה. סימולטנית. 

 

יש הנוטים לחשוב שכאשר בחורה משפריצה היא גם גומרת. לא ולא. זה אקט נפרד לגמרי ואצלי לרוב זה אקט מנוגד. כלומר אם אני משפריצה, אז קשה לי לגמור. 

 

אומר זאת שוב. #סימולטנית#. 

 

ואז כשעוד הכל רוטט ורגיש וכואב עדין ביפנים, אבל בעיקר מאוד מאוד רטוב ומשתוקק,  הוא העמיד אותי על 4 וזיין לי את הצורה . 

כשהוא לופט בכאב כל מה שהוא מצליח לצבוט באותו הרגע מגופי.

 

כן, הוא אוהב שכואב לי בגוף.

וגם אני אוהבת את זה לא פחות.