רה-ארגון

F C K

ALL I NEED IS U

הוא בן שנה וקצת.
יושב על הדשא, מביט בנמלים ואומר: האו, האו.
יש לזה שם: "הכללת יתר".
כמו לנסות לשתות מקערית או לקרוא מים לחלב.
חושבת שגם אני עשיתי הכללת יתר זמן רב.
סליחה, חושבת זו לא המילה הנכונה. יודעת.
לא עוד! מפסיקה!

רגע,מה 0.
100!
1000!
1000000!

בבאנר בראש העמוד מהבהב המשפט "לפעמים חלומות מתגשמים".
היום הוגשם לי חלום שאפילו לא ידעתי שחלמתי אותו.
שעה וקצת במקום הומה אדם איתו. לנסות להשלים פערים של שבוע כשכל מה שרוצה זה לצלול עמוק לתוכו.
אין כל טעם לכתוב מילים שהרי הן אפילו לא יתחילו להביע את תחושותיי.
נגמרה הספירה לאחור!!!

1.
קצת דומה להריון - 8 חודשים ועוד שנה..........

אמילי אמרה שאני חייבת לפרסם את זה, וכשמלכת המלכות אומרת אני עוברת לזחילה ומבצעת.
אז להנאתך, יפיופה:

הכללים היו ידועים,באופן קבוע כשהוא מגיע הבייתה היא מחכה לו בישיבה מזרחית,ערומה,ליד הדלת.
כך זה כבר חודשים.
לפעמים הוא עבר לידה באדישות ונכנס הבייתה היישר לעינייניו. לפעמים החליק ידו על ראשה בדרך. לפעמים אחז בשערה וגרר אותה איתו לתוך סשן כזה או אחר.
הבוקר הזה חלף עליה בציפייה. גופה השתוקק לכוחו,מחשבותיה נדדו למבטו הדורש. ידעה שהיום תתקשה להתמודד באם יבחר לוותר על סשן.
שעת הגעתו הלכה וקרבה ובטנה התכווצה בקירבה. ערומה הסתובבה בבית, מהלכת מקיר לקיר כמו אריה בכלוב. שמעה את מפתחותיו מרשרשים ליד הדלת ובהבזק של רגע החליטה.
הוא נכנס ומצא אותה יושבת על הספה בסלון,משוכלת רגליים,סיגריה בין אצבעותיה וחיוך על שפתיה.
הבעת פניו לא השתנתה.
כמו בכל יום הניח את צרור המפתחות במקומם הקבוע,הלפטופ הושם גם הוא וכפתור הקומקום נלחץ.
היא החלה לזוז באי נוחות על מקומה,ומבט אחד ממנו הצמיד ישבנה חזרה למקומו.
עם כוס קפה ביד ניגש אליה,סטר לה בחוזקה וראשה המופתע נזרק שמאלה.
דמעות בצבצו בעיניה כשידו היכתה שוב.
"קומי! פנים לקיר,ידיים מעל הראש. פיקחי עינייך והתבונני היטב בקיר הזה,הוא עומד להיות החבר הכי טוב שלך בחצי שעה הקרובה".
שמעה את קול צעדיו מתרחק ממנה ובגוף רועד מציפייה עמדה שם,מנסה לנחש מה עומד לקרות.
סיגרייה גולגלה על גבה והיא מתפתלת תחתיה, מרגישה את מיציה נוזלים לאורך ירכיה.
ברכו שהתרוממה וחבטה בחוזקה בין רגליה החזירה אותה למציאות והזכירה לה שאסור לה לזוז.
אחז בכף ידו בקרסולה,הרים כף רגלה באוויר ומנה עבורה את הצלפות הקלאפר: אחת,שתיים.......עשר.
שונאת את סוג הכאב הזה,מכווצת שרירים בכל גופה כדי לא להשבר. כף הרגל שמורדת לרצפה בוערת תחתיה ומקשה עליה את העמידה.
כף רגלה השנייה מורמת ושוב:אחת,שתיים............ עשר.
הרטיבות שבין הרגליים הולכת ונעלמת.
"חשבת להנות.זונה? תכננת לעצמך סשן עונג? אז תהני!!!! רוצה לשמוע אותך גונחת".
שוב רגל ימין באוויר ועם כל הצלפה היא נאנקת,נלחמת בהשפלה שבכך ומכריחה את עצמה להשמע כנהנית.
תחושת הכאב הולכת ונעלמת. נשאר רק הקיר אליו מוצמדות שפתיה והקולות שיוצאים בכוח רב מבין שפתיה.
עוד רגל,עוד רגל,עוד רגל, הרצפה תחתיה הופכת לבוערת. והנה היא לא יכולה יותר,הנה היא נשברת,הנה היא מתחננת על חייה. בעוד רגע אחד קטן והיא תסיים את זה.
פיה מסרב לאמר את המילים, פוקחת עיניה לרווחה,לוטשת מבט בקיר ומתמסרת. מכל הלב והנשמה. מכל מיצי תאוותה.
הוא מושך ישבנה לאחור, גווה מתיישר במקביל לרצפה וכפות ידיו מכות בישבנה. זו אחר זו. זו עם זו.
"בבקשה אדוני,תן לי לגמור,בבקשההההההההההההההה".
3 אצבעות נדחפות לתוכה ומתקבלות בברכה. הרביעית מצטרפת והיא מתהדקת סביבו. מרגישה את ידו מתאגרפת ובגסות נדחקת כולה לתוכה.
"שבי עלי". והיא מתיישבת. חשה בלחץ עמוק בבטנה וידיה נתמכות בקיר,ציפורניה שורטות אותו.
עכשיו!!!! הוא אומר. והיא הכי עכשיו שאפשר. מתכווצת עליו בגלים שמסרבים להפסיק.
הוא נותן לה להרגע ושולף ידו מתוכה.
מותשת היא נופלת לרצפה, מייחלת למנוחה, תוהה אם עליה לבקש את רשותו כדי לגשת להתקלח או לעשות זאת על דעת עצמה.
עיניה מורמות אליו, מבטו חודר אליה והוא אומר:
"עכשיו,אני אצא שוב והפעם את תקבלי את פניי כמו שצריך. רק קחי בחשבון שהיום לא אחלוף על פנייך, היום לא אלטף את שערך. היום בא לי סשן!!!!!".

יש מי שיקרא לזה בגידה.
יש מי שיקרא לזה רמאות.
אני ישבתי אתמול מולם וראיתי רק אהבה לא ממומשת.
ראיתי את האור בעיניו. ראיתי את המבט המעריץ שהיא תלתה בו.
ראיתי את הנגיעות החטופות. ראיתי את המילים המסתתרות מאחורי הנאמר.
ראיתי אותם מחשבים את הזמן לאחור, יודעים שהלילה עוד מעט נגמר ובבוקר לא יתעוררו זה לצד זו.
כן,אפשר לקום, לעזוב הכל וללכת עם הלב.
ומה אז? להסיר אחריות מהאנשים התלויים בך? ללכת עד הסוף בעקבות האושר שלך בלי לחשוב מי הולך בעקבותיך?
מה אז?

אוף.

בהכי בסיסי:
ח ר מ נ י ת ! מ ש ת ו ק ק ת ! א ש !
לא מצליחה להתרכז בכלום.
בוא. עכשיו. קח. תן.
כל כך הרבה דרכים לספק חרמנות ואתה כרגע הדרך היחידה עבורי.

אין אנשים אפורים.
יש מבטים אפורים על אנשים צבעוניים.