צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 18 שנים. 2 באוקטובר 2006 בשעה 8:49

לא לזוז רק כי יודעת שהוא שם.
ללא חבלים. ללא אזיקים. הדבר היחיד שמצמיד אותי למקום זו עצם הידיעה שהוא שם.
לבטוח עד כדי התמסרות מוחלטת. ללא מילים. ללא שאלות. ללא תהיות. להתמסר ולדעת ששכרי בצידי.
להצמית מבט בלי להסתכל לתוך עיניו. לחוש שהוא מסתכל בי גם כשעיניו ממוקדות בדבר אחר.
למות מפחד. פחד טוב. פחד ממכר. פחד מהלא נודע שיודע שהלא נודע הוא טוב.
לחוש הצלפותיו. לספוג אותן. לדעת שהוא מצליף לא כי זה עושה לי טוב. הוא מצליף כי זה עושה לו טוב.
לתת לעצמי לימוס לתוך החיבוק שלו. לדעת שזה בסדר שיידע שאני אוהבת.
לקבור מצח בנעליו. במקום הכי נחשק בעולם. לדעת שאת הנעליים נועל האיש הכי נכון בעולם.
להיות תחתיו כי זה המקום הכי בטוח עבורי. לא רק כי הוא רוצה שאהיה תחתיו.
להיות הכי חלשה בעולם. עבורו. להיות הכי חזקה בעולם. עבורו.
לנהל את העולם שלי.
להתנהל בתוך שלו.

צ'יטה​(שולט) - מקסים
}{
לפני 18 שנים
אנאליסט​(שולט) - עד לפני שעה תהיתי אם להציע אוזן קשבת,
עכשיו מבין שיש שם אחת.
מצטרף לתגובת צ'יטה.... מקסים.
גמר חתימה טובה ותהיי חזקה.
לפני 18 שנים
מפוכחת​(נשלטת) - יש המון אוזניים קשובות, חברים זה דבר שאי אפשר להחליף בשום דבר אחר (טוב,נו,אולי בבריאות, אבל מה הטעם להיות בריא ולבד)
:-)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י