לפני 18 שנים. 4 באוקטובר 2006 בשעה 11:28
6:30 בבוקר.
מרפסת. קפה. סיגרייה. ירוק בעיניים.
הבית שקט.
היא ישנה בחדר הסמוך אחרי לילה לבן של שתינו.
כל כך הרבה שלווה היא משרה עלי.
כאילו מרגישה אותי מרחוק-מתקשרת ואומרת: יש לי סידורים במרכז.אני מגיעה.
ואין מאושרת ממני.
6:30 בבוקר ואין רגועה ממני.
אחות ליבי איתי ושימות העולם.
עוד רגע היא נוסעת. מילאה לי את הסוללות עד הפעם הבאה. ואני לה.
