לפני 18 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 22:48
אוספת זכרונות ממה שהסתיים לפני רגעים ספורים בלבד וכבר אני מתגעגעת.
תמונה שצילם רגע לפני שיצא, אני מכורבלת בשמיכה על כסא, פרועת שיער ומחוייכת, סוחטת עד תום את הרגע האחרון איתו הלילה.
ישבן מפוספס, מעבירה עליו כף יד - זו מהשוט. זו מהמחבט. והנה אצבעותיו שהשאיר אחריו.
פטמות דואבות המסרבות להרגע.
פס כחלחל מחבל על הירך.
משפט שמהדהד בראש: אני לא מאוכזב ממך. את מאוכזבת מעצמך.
ריחות של אנשים מתערבבים שנותרו בבגדיי ועל מיטתי.
ובבטן, ובראש, ובין הרגליים, ובלב - אני מלאה. כל כך מלאה. בסיפוק.
