יום כזה, שווה לגמרי.
הפרנסה פתאם גדלה לה ויש לי עוד קצת כסף לבזבז על דברים שאני לגמרי לא צריכה.
האיש מהמוסך אמר שהאוטו שלי זה יופי של דבר ושאני לא אעז להחליף אותו אפילו שהוא בן 200. וגם אמר שתאילנד זה לגמרי , אבל לגמרי (אני בעיקר שמחתי שהוא סוף סוף חזר משם היישר לזרועות הקרבורטור שלי).
להוא שבא לתקן את הטלפון היה שיער לבן, עיניים כחולות מדברות, שפתיים שעושות לכרסם לו ת'אוזן הימנית. הטלפון כבר עובד מצויין אבל לדבריו אם תהיה עוד בעייה עם הקו בחדר שינה אני צריכה להתקשר ישירות אליו ולא לחברה :-).
הקרח היה פה להחזיר חוב ישן והתלבש בול לתוך החיבוק שלי, והקרקפת, ועשה לי נעים בבטן, והניצוץ בעיניים שלו כשהוא דיבר עליה הזכיר לי כמה טוב הוא היה לי פעם.
הקטנה הפרטית שלי הגיע עם חיוך שאי אפשר בשום אופן למחוק ואמרה: אמא,כמה אני אוהבת אותך. סתם ככה.
ויום חמישי היום.
מחר שישי.
מ
ח
ר
י
ו
ם
ש
י
ש
י
לפני 17 שנים. 4 בינואר 2007 בשעה 13:17