רה-ארגון

אתה עסוק.
אני מרגישה את זה. אתה לא צריך לאמר.
מדבר איתי כאילו לא אבל מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת.
אז מתאזרת בסבלנות. יודעת שממש עוד מעט תופיע לי. כשהעסוק ייגמר.
לספר שלי אני לא מצליחה להתפס (אמרו לי שההתחלה קשה ואחר כך נסחפים אליו, וואלה אם 150 עמודים זו רק ההתחלה אין לי מושג איך העסק הזה ייגמר).
מי רוצה להיות מיליונר גמר אצלי את הרכבת מזמן.
הבית נקי ומסודר, הילדים ישנים, הכל במקומו מונח.
אז חושבת עליך. על מה שהיה. מסרבת לחשוב על מה שיהיה כי כבר למודת ניסיון אני - תוכניות הן לא התחום שלנו, בני האנוש. מישהו למעלה הרי בסוף מערבב את הקלפים.
ומה שהיה היה טוב. וההווה טוב. ואני שמחה. ואני משחזרת רגעים. ואני בונה געגוע.
עוד מעט ייגמר העסוק.