רה-ארגון

אתמול אמרתי שאני עצובה.
הוא הרים גבה.
הרי בחרתי באושר. הרי לא קרה שום דבר שבגללו אפשר להעצב.
אז חפרתי לרגע עמוק בפנים, הקדשתי לזה עוד רגע מחשבה והבנתי - אני לא עצובה, זו פשוט ירידת מתח אחרי מספר ימים של הכנות ולחץ לקראת ארוע חשוב שהתרחש אתמול.
התרגלתי לדאגה ולהכנות ולבירורים ולסידורים ולתהייה איך יהיה - כשזה עבר היה מוזר לי להרגיש רגועה.
אז בטעות זיהיתי זאת כעצב.
אופס, זה אומר שאני מעדיפה להיות בלחץ כל הזמן?
כאמור - פ ו ל נ י י ה ! ! !
:-).