רה-ארגון

השבוע עברתי ליד "פעם היה פה בית הקפה השכונתי שלי".
ישב שם איש אחד עם כלב ושתה הפוך חזק בכוס זכוכית, כמוני.
הוא הרים מבט וחייך אז גם אני ושאל אם בא לי קפה ודווקא רציתי ופתאום לא היה נעים להתיישב בשולחן אחר משלו אז עניתי שכן וישבתי והיה מביך ומוזר ולא הסגנון שלי בכלל ולא ידענו מה לאמר אז שאלתי אם גם שלו זה עם חלב דל שומן.
אותו דבר.
יש לו גרושה וילד אחד וכלב אחד וחברה חדשה ועבודה ככה ככה וחברים בודדים קרובים במיוחד ותחביב אחד והרבה ספרים ואין לו מוסיקה כמעט בכלל ויש לו עיניים חומות ושיער מאפיר ואף יווני ושפתיים נורא זזות ושיניים הכי לבנות בעולם ואין לו סיגריות ומעט אלכוהול ואין לו חלום אבל בטח יהיה בקרוב.
ולי יש אוזניים ומבט.
קפה אחד זה לא מספיק בשביל הכל אבל זה הספיק בדיוק באותו רגע.