בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 19 שנים. יום שבת, 10 בפברואר 2007 בשעה 17:14

כל פעם מחדש מתקשה להאמין לטלטלות שאנשים עוברים.
כל פעם מחדש מתקשה להאמין שטלטלות אלו נובעות ממעשים של אנשים אחרים.
הפסה האנושיות מחיינו?
מסתכלת מהצד, מנסה לחזק את אלו שניסו לחזק אותי בזמנים הרעים שלי, ויודעת שאין בכוחי לעשות דבר.
"החיים קשים" נהגה אימי לאמר, וכמה צדקה.
אבל
וחתיכת אבל יש פה
החיים לא חייבים להיות כאלו קשים אם רק טיפת אנושיות הייתה באלו ה"מתעללים".
אפשר לאמר הכל, תלוי איך אומרים.
אפשר לסיים כל מערכת יחסים, תלוי איך מסיימים.
יש פה איש קסום שמעיד על עצמו שהוא מיזנטרופ. כל כך מבינה אותו.
אישה, זו שבגללה אני כותבת זאת כעת, ליבי איתך.
כל שנותר לאמר הוא: הזמן מקהה הכל.
היי חזקה כמו שאת יודעת כל כך טוב לעשות.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י