סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 17 שנים. 10 בפברואר 2007 בשעה 20:14

כל פעם מחדש מתקשה להאמין לטלטלות שאנשים עוברים.
כל פעם מחדש מתקשה להאמין שטלטלות אלו נובעות ממעשים של אנשים אחרים.
הפסה האנושיות מחיינו?
מסתכלת מהצד, מנסה לחזק את אלו שניסו לחזק אותי בזמנים הרעים שלי, ויודעת שאין בכוחי לעשות דבר.
"החיים קשים" נהגה אימי לאמר, וכמה צדקה.
אבל
וחתיכת אבל יש פה
החיים לא חייבים להיות כאלו קשים אם רק טיפת אנושיות הייתה באלו ה"מתעללים".
אפשר לאמר הכל, תלוי איך אומרים.
אפשר לסיים כל מערכת יחסים, תלוי איך מסיימים.
יש פה איש קסום שמעיד על עצמו שהוא מיזנטרופ. כל כך מבינה אותו.
אישה, זו שבגללה אני כותבת זאת כעת, ליבי איתך.
כל שנותר לאמר הוא: הזמן מקהה הכל.
היי חזקה כמו שאת יודעת כל כך טוב לעשות.

נמש - גדולתו או קטנותו של אדם ניכרת ברגעים הללו.
והמשכיל... ידום...
לפני 17 שנים
Josephin​(לא בעסק) - החיים יפים מי ששעושה אותם קשים זה רק בני האדם .
בכל מקרה בכל מצב אין מקום לחוסר אנושיות ולא משנה במה מדובר .
לפני 17 שנים
הייתי כאן - לא תמיד זה ענין של אנושיות
יש כאלה נכים
לא מסוגלים לתקשר
חוששים מהעומד מולם
בקיצור שפנים .
לפני 17 שנים
Josephin​(לא בעסק) - כן, נכים ריגשית, צר לי אליהם שאין ביכולתם להרגיש לחוות , הפסד שלהם .
לפני 17 שנים
BEEP - בחיוך, באמת בחיוך..
צריך את זה..

אמר כבר אדם:
"החיים הם לא זין,
הם תמיד קשים.."
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י