רה-ארגון

יושבת לה.
חבורה קטנה, אינטימית.
שתוייה משהו.
צוחקת.
מדברת בדס"מ.
"די עם השיחות המחרמנות האלו" אני אומרת בבדיחות הדעת.
"את חרמנית, אז תאונני" הוא מגחך.
"מצחיק" אני עונה.
"מצחיק מה?" הוא שואל.
"מצחיק, אדוני".
ומייד ברור לי מה עומד להתרחש.
הוא קם ממקומו, מתיישב מולי, נועץ מבטו בעיניי ומורה: "קדימה".
ידי מחליקה לתוך מכנסיי
מסך יורד סביבנו
רק אני והוא קיימים
המבט שלו בשלי
המגע לא מגע שלו בי
והאורגזמה.
הוא חוזר למקומו ואני מרימה מבט נבוך אל הנוכחים.
השיחה קולחת כאילו מעולם לא הופסקה, כאילו מעולם לא קרה.
אדי האלכוהול אופפים אותי.
היה או לא היה???