מתוך הספר שאני כותבת בימים אלה "הפנטזיות של שירלי - פנתרה שחורה"
גם עומר נשוי אבל פלרטטן לא קטן בכלל וחרטטן עוד יותר גדול.
עומר הוא מהטיפוסים השרמנטים האלה, בטוח בעצמו, חתיך הורס, נשים תמיד עפו עליו.
התחתן עם אשה בינונית, פקידה זוטרה במפעל, ללא שאיפות להתקדם. כל מה שמעניין אותה זה שהבית יהיה נקי, לא מזדיינת איתו כי זה מלוכלך לדעתה. פסגת שאיפותיה זה לקנות בגדים לילדים ובערב לראות סדרות משעממות בטלויזיה.
אף פעם לא הבנתי איך פלפל חריף כמוהו התחתן עם עוף מכובס ללא תבלינים כמוה.
אין ביניהם שום דבר משותף.
שאלתי אותו למה הוא התחתן איתה. השיב שחשב שיוכל קצת לפתוח את עולמה, ראה בה אתגר, אגוז קשה לפיצוח, אלא שבינתיים הוא שבר את השיניים בניסיון לפצח אותה, היא נשארה נעולה כמו כספת, משעממת וחלודה.
ועומר.... מפצה מהצד, כל היום מסתובב בחוץ, טס לחו"ל, מזיין על ימין ועל שמאל, מסובב את כל העולם על האצבע הקטנה שלו.
עומר עובד באבטחת אישים, שומר ראש, מאבטח כל מיני אושיות מהארץ והעולם.
אני מקנאה בו על היכולת הזאת, לא לדפוק חשבון, לא להירקב בבית עם אשתו, לחיות את חייו, לשים זין על כל העולם, להנות... הלוואי עלי רבע מהאומץ שיש לו.
אפילו עשירית אין לי.
"אני מבטיח לך שגם לך יש מחיר, שירלי היקרה שלי", סנט בי.
"חצוף אחד, אין לי מחיר", עניתי.
יש לעומר עוד תכונה שמביאה אותו רחוק בחיים ואותי היא מעצבנת.
הוא נודניק, כשהוא רוצה משהו, הוא לא יירגע עד שישיג אותו, עקשן בצורה בלתי סבירה.
עומר לא ויתר, התווכח איתי והתווכח שלכל אשה יש מחיר ואין אשה שהיא לא זונה מבפנים ואני למודת ניסיון כבר פחות מתווכחת איתו.
"אני מבטיח לך שגם את יכולה להיות נערת ליווי מעולה, ולא סתם נערת ליווי אלא כזאת לאלפיון העליון. את קלאסה, אינטליגנטית, חתיכה, יפה, אצילית, את יכולה להרוויח הון".
אוי איזה נודניק, חשבתי לעצמי, כבר 10 דקות הוא חופר ומנסה לשכנע אותי שאני מתאימה להיות נערת ליווי.
"אתה יודע מה? אתה צודק, יאללה אני נערת ליווי ולאלפיון העליון, אתה מרוצה עכשיו"?
"כמה תקחי לערב כזה"?
חשבתי לעצמי כמה שניות "10000 יורו, כולל ארוחת ערב במסעדה ממש יוקרתית והכל בתנאים שלי בלבד, אני המחליטה".
חשבתי שככה אנפנף אותו, מי ישלם לי סכום כזה?
"סבבה, סגרנו".
"סגרנו מה"? שאלתי.
עומר לא ענה ורק קרץ לי.
מטומטם, חשבתי לעצמי, הוא באמת חושב שניתן לקנות אותי בכסף? מי הוא חושב שהוא? מי הוא חושב שאני? ובכל מקרה אני תמיד יכולה לנפנף אותו בטענה שלא בא לי, שלא מסתדר לי ויש עוד מלא תירוצים. גם ככה אני לא אחת שדופקת יותר מדי חשבון לאנשים.
רק לבעלי דופקת חשבון, יותר מדי חשבון.
לקריאת פנטזיות נוספות נא ללחוץ כאן
שלכם... שירלי