מזמן לא כתבתי
אתם יודעים , תמיד שכתבתי זה היה מתוכנן
דפי טיוטה עפו להם. בודקת האם העברתי נכון את מה שבאמת בפנים .
אך היום זה לא יהיה ..
היום הדף סופג ישר מהלב . כותבת לעצמי על אותה אישה שהחליטה לצאת למסע ניקיון . לעצור רגע את המרוץ ולהבין מה חשוב ומה נכון לה
לפתוח עיניים לראות מה היא מאבדת , על מה שווה להאבק . מה נכון (אם יש כזה דבר) מה לא נכון . לתת לעצמה להיות פגיעה ולו במעט
האם זה מסע חדש? של פשרות, ויתורים ... כי הרבה יגידו לי עכשיו : אל תוותרי על מה שמגיע לך . ואני אומרת אולי טיפסת גבוה .. ואולי להסתפק בשקט של האמצע זה גם בסדר.
ואולי גם בלא מושלם יש סוג של קסם ...
אין לי תשובות חכמות . רק תחושה של זרימה ושקט.
הבודהיסטים אומרים , כשהכל סוגר עליך ואתה מרגיש שאין לך יותר מה להפסיד. תעצור !!! פשוט עצור ותעשה לעצמך כוס תה (בדקתי , גם קפה הולך) ואז... חכה , תנשום.
אם לא תלחם זה יסתדר לך הכי טוב :))
