התבגרות

תכלס העיניים הן הכלי היחיד שלא גדל עם  הגיל, 

זה המרחב שדרכו ניתן לראות ילד במבוגר. 

עין יכולה לאיים כמו אקדח טעון, 

או אפילו לשנות את מצב הרוח.

זה גם יכול להיות גוש של חסד 

יכול לגרום ללב לרקוד משמחה.... 

אחד הדברים היפים בטבע זה המבט האנושי , זה מעבר למילים, 

זו הזהות הפיזית שלנו 

תלמדי לשחרר את הרצון להצליח בכל
תשחררי את החששות לא להיות נאהבת ונחשקת
תלמדי לאהוב אותך
את הקימורים שנוצרו עם השנים. את הקמטים בצעדי העיניים
אל תפחדי לגדול ולהאמין במי שאת מבפנים
חבקי את עצמך 

There comes a time

in your life when you

leave the drama and people,

Who create it.

You surround yourself

with people with whom

you can laugh.

You forget the bad

and focus on the good.

Love the people

who treat you right,

and pray for others.

Life is short,

live it as happy as you want.

To be alive is a gift,

but to be happy,

it's your choice.

OSHO

שַׂמְתָּ אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלְּךָ
עַל הָעֵינַיִם שֶׁלִּי
כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה אֶת הַחֹשֶׁךְ
אָמַרְתָּ לִי תִּנְשְׁמִי
אָמַרְתָּ לִי
אַל תִּסְתַּכְּלִי לְמַעְלָה
תִּסְתַּכְּלִי אֵיפֹה
שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ
רוֹצוֹת לָלֶכֶת
וְנָתַתָּ לִי בַּחֹשֵׂךְ
לֵב חָדָשׁ
לִרְאוֹת אִתּוֹ הַכֹּל.

בסוף/ עדי קיסר

מוקדש לאיש שנתן לי עיניים לראות בחושך 

" אנחנו האלים והשטנים של עצמנו. מסוגלים לרוע הנתעב ביותר ולצדק הקדוש ביותר. אנחנו קובעים לעצמנו את הכללים ויוצרים את גן העדן והגהינום של עצמנו.

אנחנו בוחרים בהם מידי יום "

(אנונימי )

שיהיו לנו בחירות מדויקות 🙏

אני אומרת לו שכואב לי 

ושאני לא יכולה יותר (פאק ,לא קבענו מילת ביטחון )

הוא ממשיך : "תעלי לעוד 10"

רועדת, לא מסוגלת.  הגרון שלי יבש אך ממשיכה 

יודעת שאנצח אותו , אותי . לא אכנע 

עגלי זיעה מבצבצים לי על שרירי הגב 

הוא סופר לאחור , לא מוותר 

"תרימי את האגן , תכווצי, תרפי.... תעבדי !!!" 

כואב לי , צריכה שיחרור , מתחננת על נפשי 

והוא... יושב שם.  מביט בי בשקט. שותק, נושם עמוק.  

רואה את המחשבות  מתרוצצות לו בראש. ואז....

"תביאי מערוך"  רעד זורם בכל גופי

עיניי יוצאות ממקומן , מערוך?!?!

האם מבינה נכון .... ולמה מתחיל להיות לי רטוב למטה .... 

בצייטנות מביאה לו מערוך , מחסירה פעימה , מנסה להסדיר נשימה 

הוא מורה לי : "על הבטן, תרגעי"

מרגישה את המקל העבה מתחיל לטייל לי על הגוף.  נשמתי נעצרת

"תרפי !!!!"

החוזק של המערוך על הגב שלי ממיס כל כאב.  צוללת לעומק מתמסרת לתחושת המערוך על גופי 

"קומי, סיימנו" 

תודה לך מאמן יקר 

לו ידעת , באותו אימון לאיזה מחוזות הבאת אותי ....

יום אחד את תשתני . את תפסיקי להטריד את עצמך בדברים שאין לך שליטה עליהם .
את תתעלמי מדברים שלא מסבים לך אושר ונחת .
את תביני שלאנשים יש אלפי דעות עלייך אבל זה לא ישנה לך . הנאמנות לעצמך תהפוך לאורח חיים .
זה היום שבו חייך ישתנו ולא בגלל גבר , משפחה , עבודה אלא מפני שהבנת שאת לא משאירה את המפתח לאושר שלך בכיס של מישהו אחר .

ואני תלמידה של החיים  

מתי זה יגיע  ?

שנים רציתי לכתוב לך
יודעת שאתה לא פה כי אתה ונילי לחלוטין   
כן כן אתה  . האיש שלקח ממני את התמימות 
האיש שלימד אותי מהי חוסר נאמנות בסיסית  
האיש שלימד אותי עד כמה יכולה לאהוב ולהתמסר 
ועד כמה הבגידה שורפת
חלפת לידי בזמן אימון בוקר, ולך העולם עצר לכמה שניות  (כך אמרת לי בעיניים בורקות) .  לא הנחת לי 
חיזרת אחרי בהתלהבות של תינוק בן יומו.  ידעת עד כמה חכמה מטריפה אותי ואתה היית חכם מספיק להבין איך משחקים במגרש שלי. 
ואני נותנת לעצמי לטבוע בשקט באותה חיוניות ועוצמה בתולית ששידרת לי .  מאמינה באגדות על האביר על הסוס הלבן שחי בעולם האסור.  
כתבת לי "נפש תאומה " "אהבה של פעם בחיים" הבטחת לי חדר סמוך אלי בבית אבות כשיגיע הזמן 
ואני מצידי נתתי לך לגור אצלי 
ללא חוזה שכירות  
אך אתה לא ידעת להעריך . לא ידעת לגור אצלי בלב  
זלזלת  , הרסת קירות , החלפת צבעים .. הכנסת דיירת חדשה  ללא ידיעתי  
ואני שתחזקתי את החדר הזה בכל הצבעים והצורות.  דואגת להעשיר ולהאשיר את החיים שם 
שומעת אותך אומר "המרגש הפך למוכר" 
הוצאת מאותו חדר בצו פינוי מידי .  משאיר הריסות ואותי שמנסה להבין עד היום האם היא באמת היתה יותר טובה ממני  
מסתכלת במראה באותו יום .. היא היתה שבורה  . הדמות שהשתקפה היתה סדוקה  
אך אתה , כן אתה רוצה... שתדע שמאותן הריסות  ניבנו קירות מחוזקים יותר , מלאי עוצמה ומחוסרי פחד להפסיד 
לקחת איתך את תמימותי והשארת את אותו שד שתמיד יתעורר ויזכיר לי עד כמה התמימות במערכות יחסים מהסוג הזה יכולות לתעתע 
 השארת בי הרבה מעבר 
השארת בי את התבונה לדעת עד כמה אני אישה חזקה 
עד כמה שכשחושבים ששחור הוא שחור לפעמים הצבעים מעודנים יותר פשוט צריך לשנות זווית כדי שקרני השמש תחדור  
החדר  ההרוס נבנה מחדש ביסודות חזקים יותר , המנעול הוחלף  הקירות נצבעו מחדש
ואתה  ..  נותר לי רק לרחם עליך. על שלא היית מספיק חזק .  חזק בשביל לספר לי , לצאת בצורה מכובדת 
שולחת לך פרחים מפה על כל התובנות והחוזקות שהשארת בי 

נושמת לרווחה 

אני 

מנסה  לסכם לי את השנה שלי . שנה עם הרבה אתגרים.  

משפחתיים, זוגיים, הורות ...

בחינה מחדש של מצבים 

למידה עצמית על גבולות שלי עם עצמי ועם הגוף שלי.

על מה יכולה לוותר , על מה צריכה לוותר ועל מה לא לוותר

בעיקר לי ועלי 

למדתי לא להאבק בדברים שאין לי עליהם שליטה 

ולהבין שלהתבגר בגוף זה לא ממש נורא כמו שחשבתי (ועדיין קשה לי)

להבין שדרך סדקים יכולה להיכנס קרן אור 

מודה לאלוהי האהבות האסורות על שנתן לי לחוות אהבה ללא גבולות 

על שזרע בחיי זרעים של תשוקה מהולה בחברות והערצה

שנתן לי לגעת בשמיים ולעוף בבטחה 

אלוהי האהבות האסורות נתן בי את התבונה להתמסר ואת הכוח לשחרר בכאב

מחכה בסקרנות לשנה שתבוא 

מקווה שתהיה יותר טובה מהקודמת ופחות טובה מהבאה אחריה :))

מזמן לא כתבתי 

אתם יודעים , תמיד שכתבתי זה היה מתוכנן 

דפי טיוטה עפו להם. בודקת האם העברתי נכון את מה שבאמת בפנים .  

אך היום זה לא יהיה ..

היום הדף סופג ישר מהלב . כותבת לעצמי על אותה אישה שהחליטה לצאת למסע ניקיון .  לעצור רגע את המרוץ ולהבין מה חשוב ומה נכון לה 

לפתוח עיניים לראות מה היא מאבדת , על מה שווה להאבק . מה נכון (אם יש כזה דבר) מה לא נכון . לתת לעצמה להיות פגיעה ולו במעט 

האם זה מסע חדש? של פשרות, ויתורים ...  כי הרבה יגידו לי עכשיו : אל תוותרי על מה שמגיע לך .  ואני אומרת אולי טיפסת גבוה .. ואולי להסתפק בשקט של האמצע זה גם בסדר.  

ואולי גם בלא מושלם יש סוג של קסם ... 

אין לי תשובות חכמות .  רק תחושה של זרימה ושקט.  

הבודהיסטים אומרים , כשהכל סוגר עליך ואתה מרגיש שאין לך יותר מה להפסיד.  תעצור !!! פשוט עצור ותעשה לעצמך כוס תה  (בדקתי , גם קפה הולך) ואז... חכה , תנשום.  

אם לא תלחם זה יסתדר לך הכי טוב  :))