אני אומרת לו שכואב לי
ושאני לא יכולה יותר (פאק ,לא קבענו מילת ביטחון )
הוא ממשיך : "תעלי לעוד 10"
רועדת, לא מסוגלת. הגרון שלי יבש אך ממשיכה
יודעת שאנצח אותו , אותי . לא אכנע
עגלי זיעה מבצבצים לי על שרירי הגב
הוא סופר לאחור , לא מוותר
"תרימי את האגן , תכווצי, תרפי.... תעבדי !!!"
כואב לי , צריכה שיחרור , מתחננת על נפשי
והוא... יושב שם. מביט בי בשקט. שותק, נושם עמוק.
רואה את המחשבות מתרוצצות לו בראש. ואז....
"תביאי מערוך" רעד זורם בכל גופי
עיניי יוצאות ממקומן , מערוך?!?!
האם מבינה נכון .... ולמה מתחיל להיות לי רטוב למטה ....
בצייטנות מביאה לו מערוך , מחסירה פעימה , מנסה להסדיר נשימה
הוא מורה לי : "על הבטן, תרגעי"
מרגישה את המקל העבה מתחיל לטייל לי על הגוף. נשמתי נעצרת
"תרפי !!!!"
החוזק של המערוך על הגב שלי ממיס כל כאב. צוללת לעומק מתמסרת לתחושת המערוך על גופי
"קומי, סיימנו"
תודה לך מאמן יקר
לו ידעת , באותו אימון לאיזה מחוזות הבאת אותי ....
