לך תזדיין אני אומרת לו. אני שונאת שהוא לא מתלהב מבגד חדש שאני קונה. יושב כמו כלב עייף על הספה ורואה משהו מטופש בטלוויזיה. מה אמרת לי הוא צועק.
תזדיין!
עם מי אני אזדיין? הוא שואל.
לא יודעת לא אכפת לי לך לזונה צועקת לו מהחדר.
אני שומעת אותו סוגר את הטלוויזיה וצעדים כבדים אבל מהירים לחדר. הוא מתנפל עליי זורק אותי על הארון בחבטה אחת.
אני מגחכת מולו. מה זונה זה לא טוב? זונה אבל מהרחוב.
הוא סוטר לי סטירה מצלצלת כזו שהראש שלי זז מהמקום. מושך אותי מהשיער. איפה הבגד הזה שלך? איזה שואלת. זה שקנית איזה. בואי אני אראה לך מה אני חושב על הבגד הזה הוא אומר.
לוקח אותי זורק על הרצפה. קושר לי את הידיים כלפי מעלה. מעמיד אותי על ארבע מפושקת. מפושקת מאד. לוקח חבל עבה קושר כל כף רגל לרגל אחרת של המיטה. מרים את הבגד מולי מוציא מספריים חדים ממגירת הכלי עבודה שלנו ומתחיל לגזור את הבגד. ככה מול העיניים שלי. אני מסתכלת עליו עושה את זה ומתחילה לבכות. הוא לוקח כמה חתיכות שחתך ושם לי בפה. עוד סטירה מגיעה משום מקום. ממשיך לגזור לחתיכות קטנות וזורק עליי.
זה מה שאני חושב על הבגד הזה הוא אומר.
הולך למגירה שלנו מוציא משהו לא יודעת מה. הולך מאחורי יורק לי כמה יריקות ענוגות מאחור ותוקע לי לאט את הפלאג אנאלי לתחת שלי. את המתכתי שלנו. הוא קר לי וכואב. ואני בוכה והבדים בפה מגעילים אותי. ויוצא לי מלא רוק וכואב לי.
עכשיו כיאה לזונה מהרחוב תישארי פה ככה עד שאחליט אחרת. הוא יוצא החוצה וטורק את הדלת.