היא שיחקה את עצמה קשה להשגה אבל יכולתי להריח את מיצי הכוס שלה מכל מרחק. בכל שיחה עשתה כל מה שידעה לשכנע אותי שהיא מקולקלת, והתגובה היבשה שלי היתה שאני אוהב לזיין בתחת נשים מקולקלות. המשחק הזה נמשך שבוע והיא החליטה שלא תהיה שלי. אני החלטתי שכן. אם לא סיפרו לכם אז יש רק קובע אחד בבית, שגם מסכים לרוב, וזה מה שמדביק בדבק בלתי ניתן לפירוק את החבילה הזו.
לאחר שהבנתי שהכניעה שלה היא רק ענין של לסיים את ההפיכה הצבאית שלה עם עצמה, הודעתי לה להיכן להגיע, מה ללבוש, איזה יין תשתה, באיזו כוס, כמה גדולה הכרית לברכיים שלה ואפילו מה כמות הג'ל שיוחדר לה לתחת.
וניתקתי מגע.
יכולתי לראות את העורקים בצווארה מתנפחים מעצבים, את כלי הזכוכית עפים והתאפקתי לא להגיב לקללות ששיחררה ולא עניתי לשום טלפון.
בשעה היעודה היא הגיעה בחריקת בלמים. הצצתי מהחלון וחייכתי מתחת לזיפים, הכלבה הגיעה עם השמלה הנכונה, שדיה הנאים קיפצו בשביל הכניסה והוכיחו שהיא נטולת חזיה. הכל לפי הרשימה. גם השיער האסוף.
פתחתי לה את הדלת בחיוך, עטוף רק במגבת. שתקתי לרגע. מטח העצבים היה מרהיב. מופע יום העצמאות. נתתי לה לשחרר קיטור תוך כדי הפניית גב וניגשתי לשולחן, מביא את כוסות היין. שלי בכוס זכוכית נאה, שלה בכוס חד פעמית. המבט הזועם שלה היה מפואר, אש דלקה שם, כמו שאני אוהב. הגשתי לה את כוס הפלסטיק בשלווה "שתי" בתור מענה היא סיננה "תחנק עם זה". לגימה ארוכה רוקנה את כוס הפלסטיק שהושלכה הצידה. היא נעמדה בפישוק וידיה על מותניה.
מדוע באת שאלתי. היא ענתה בהתרסה שרק כדי לראות מי האפס החצוף מקרוב. צחקתי בקול, מתיר את המגבת.
תמצצי לי כלבה.
היא השתתקה. מביטה בביטחון העצמי שלי ושאלה בשקט רגוע ופתאומי "אתה יודע שתשלם על זה?"
משכתי בכתפיי.
תמצצי כלבה.
והיא מצצה.
מאז אנחנו יחד, אני משלם מדי פעם, הטירוף שלה מעיר אותי בבוקר עם זין עומד שהיא מגמירה ואוחזת בקפה של הבוקר.
אני אוהב אותה.