כמה אפשר לסחוב את זה בבטן כמה אני שואלת אותה.
חברה שלי סיפרה לי על הבעיות שלה ושל בעלה והרגשתי כל כך רע שהיא סיפרה. כעסתי שלא שיתפה אותי קודם לכן. את יודעת שבעיות זה חלק מהעולם זה טבע האדם ליצור בעיות להתעסק בבעיות ובסוף לפעמים גם לפתור אותן.
חזרתי הביתה עצובה בשבילה אפילו אדוני לא יכל לשפר את תחושותיי באותה עת. שאני עצובה אני נכנסת ועושה מקלחת קרה קרה כקרח כדי לנקות את הפצעים הפתוחים. אלה שנמצאים עמוק בראש ובלב. הסתכלתי על עצמי במקלחת ראיתי את הצלקת הקטנה מעל הכוס שהוא עשה לי זו שלא עוברת. זו שנפתחת כל פעם מחדש שהוא רק רוצה. שטפתי אותה בסבון היטב כזו צלקת יפה הוא עשה לי. עזבו שכל הרגליים שלי מלאות סימני קשירה ועל בטני נשיכות ועל שדיי סימנים צהובים שהולכים ונעלמים מאיזה סשן לא רחוק. את הצלקת הזו אני הכי אוהבת. היא קרובה לאזור הכי משוגע שלי זה שלא נותן לי מנוח. זה שמטריף אותי ועושה אותי חרמנית. זה שגורם לי לאבד את הראש. ולשם הכי חשוב להיות קרובים לא ככה.