מאז שהייתי ילדה קטנה היתה בעיניי משמעות למשאלות. גם ביום הולדת מעל הנרות, גם בבאר או מזרקה בזריקת מטבע. את האמונה הקטנה הזו לקחתי איתי. אתה יודע שזו אטרקציית תיירות או סיפור לפני השינה ועדיין עמוק עמוק פנימה ישנה האמונה הקטנטנה שלפעמים חלומות מתגשמים ולפעמים (ובטח סטטיסטית) מה שאנחנו רוצים עשוי להתגשם.
לפני כמה שבועות קבלתי בדואר שרשרת קטנה עם תליון מפתח שהזמנתי מאלי אקספרס. הרעיון מאחורי המפתח היה ברור. מה שמעניין זה שעבורי המפתח והמנעול שינו בינתיים את מה שייצגו עבורי קודם. בהתחלה זה היה פשוטו כמשמעו, מפתח מנעול חגורות צניעות ומחזיקת המפתח העוצמתית. מאז דברים שינו תחושה וטעם וברבות הימים והשבועות למפתח ולמנעול יש מבחינתי משמעות מדוייקת יותר. כשאני רואה דבר כזה אני חושבת על החיבור שלי אליו, לשליטה ולעוצמה שיש לו, שאני מעניקה לו עליי, והחיבור הזה ייחודי כמו מנעול אחד שניתן לפתוח בעזרת מפתח אחד ייחודי וקסום.
השרשרת שהזמנתי היא שרשרת משאלות. נניח את הסרקזם בצד ונשוב לנקודת המבט של הילדה המאמינה באגדות, זו שליבה נשבר כשסיימה את מוכרת הגפרורים הקטנה, זו שכאב לה בבטן עם סיום בת הים הקטנה. הסיפור הזה ליווה אותי הרבה. אפילו ישבתי לדבר עליו עם הפסיכולוגית שלי השבוע. היא נדהמה שאני זוכרת את החלקים האחרונים האלה ופחות את האמצע. הסברתי לה שאנדרסן לימד אותי שיש בעולם אהבה שהיא ככ חזקה ועוצמתית ואלטרואיסטית ובמקום לשמוח על יופיו של זה, כאבתי את כאבה הבלתי נתפש של בת הים. הצעירה שהלכה בעקבות ליבה אחר הגבר המושלם בעיניה, ויתרה על רגליה ומשפחתה וצעדה בעקבות הסיכוי הקלוש לאהבה. בסופו של דבר הוא בחר באהבתה של אישה אחרת, וכשבת הים קבלה הזדמנות להציל עצמה ממות על ידי רצח אהובה- היא העדיפה למות. אתם מבינים, הוא לא אהב אותה, הוא העדיף אחרת, הוא הפך לה את הלב לאבק והיא עדיין אהבה אותו ממעמקי נשמתה, חייו עדיין נחשבו בעיניה יותר מאשר שלה. השפחה האולטימטיבית. כל כולי בא לזעוק עליה שהיא חלשה וצריכה להיאבק על עצמה, ולמרות הכל, קול קטן בתוכי יודע שעם האדם הנכון, ברגע הנכון, יכולתי להיות בדיוק כמוה.
השרשרת באה עם פתק שאומר להביע משאלה ואז לענוד אותה. אז התחלתי לחשוב על משאלות ונתקעתי. התחלתי לחשוב על כל הדרכים שזה יכול להשתבש כי לא ציינתי מה האאוטקם שאני רוצה. אני יכולה לבקש שהחמוד מהכיתה המקבילה יתאהב בי. ואז בפועל הוא יתאהב אבל יראה אותי עם מישהו אחר ולא יבין את מה שראה וזה ישנה את הכל והתבזבזה משאלה כי הלב השבור שלו לא ינסה אפילו. כן, תרחישים יכולים להיות מכל הקצוות. אני אבקש עבודה חדשה? ומה עם כל הפולאאוט שיש תמיד?? לבקש יותר כסף? הבריאות רופפת. לבקש בריאות? מה עם האהבה? לבקש אהבה? לא ביקשת תמיד אהבה? אז לבקש זוגיות? למה? זה יחנוק אותך אם לא תנסחי בדיוק איזה סוג של זוגיות פתוחה ולא חונקת את בדיוק רוצה.. חושבת על זה במונחים של אלאדין.. אם לא אזהר בניסוח המשאלה היא תתפקשש.
אני רוצה משאלות ומפחדת מהן. אני רוצה שיאהבו אותי. כבר אוהבים אותי. אני רוצה שמישהו ספציפי יאהב אותי. רוב הסיכויים שהוא כבר אוהב אותי בדרכו שלו. אז.. אז.. מה אני רוצה? אני רוצה שיזכירו לי את מה ששכחתי. את החיבור. את הדברים הקטנטנים שחייכו אותי, את הקסם. אני רוצה שיזכירו לי את הקסם. אני אוהבת את הרגעים שאני חוזרת להיות הילדה הקטנה. הפסיכולוגית כבר אמרה לפני חודש שאני צריכה להזיז ממנה את האדמירל הרשע כדי שיפסיק לחנוק אותה ויתן לה לפרוח מתוכי החוצה. תני לילדה לחיות, לפרוח, להנות, לשמוח, לאהוב.. ואני חושבת שמגיע לה מישהו שיתאהב בה. מגיע לה מישהו שירצה אותה. אבל גם כאלה היו, והם כמעט אף פעם לא היו אלה שהיא רצתה בעצמה באותו רגע. Timing is everything...
היה לי יום מחורבן היום. אבל משהו בלב עדיין מאמין. משהו ממשיך בתוכי לנוע קדימה משום מה, בין אם אני רוצה או לא רוצה. משהו מנסה לצאת החוצה, להיוולד, וזה מרגיש מוזר. רוצה את הלבד שלי מחד וכמהה לחיבוק עוטף מאידך. רוצה להתכדרר לתוך עצמי אבל גם רוצה שיקחו את ידי ויובילו אותי לשדה רחב, אחו ירוק ויפיפה.. שמש חמימה מלטפת, רוח עדינה ושריקות ציפורים ממעל (ואולי איזה דרקון חמוד או שניים מעופפים ממרחקים). ככה הייתי רוצה לחיות. ככה הייתי רוצה למות.
.
