צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני יום. שלישי, 10 בדצמבר 2019, בשעה 17:45

"זה אחד מהימים האלה, הא?"
פנה מאחוריי קול גברי, קולו הסיט את מחשבותיי..
"ממ..-" הנהנתי, "זה כזה בולט?"
לגמתי מהמשקה ועניתי תוך הסבת מבטי לכיוונו.
חיוך קיבל את מבטי.

גבר נאה. חולצה מכופתרת, ג'קט מונח על משענת הכסא, וכוס וויסקי בידו.
"אם זה מנחם אותך, היום הזה כמעט ונגמר"
שמעתי בקולו נימה של בטחון ונימה של בדחנות. חייכתי.
"כן.. תודה לאל.." נאנחתי קלות והורדתי מבטי לכוס,
הנעתי אותה במעגלים קלים, מביטה במשקה נצמד לדפנות.

ככה החיים הרגישו לי באותו יום.
אולי באמת אני נותנת משקל רב מדיי לאירועים מינוריים.
נאנחתי קלות וקרבתי את הכוס אל בין שפתיי.
טעם מתוק חריף העלה בי חמימות, בגרון ועל פניי.

"את רוצה לשתף?" שאל בחיוך, "אומרים שאני ממש טוב בלהקשיב"
ניסיתי לפענח את החיוך שלו ביחס למילים,
האם הוא באמת כזה תמים או שבין המילים מחכה לי הזדמנות לחוויה חדשה?
"אנחנו באים לבר כדי לשכוח, אז מה אתה אומר שנניח למה שהיה, ונתרכז במה שיהיה?"
הבטתי לתוך עיניו תוך ניענוע הכוס, הרמת גבה קלה וחיוך פלרטטני.
מבע פניו סיפק אותי מאוד. לשבריר שנייה נראה שהופתע מההצעה הישירה,
רגע אחכ חיוך מרוצה במיוחד נפרש על פניו. "אז לאן לכוון את הוייז?"....

 

 

 

לפני יום. שלישי, 10 בדצמבר 2019, בשעה 15:26

 Fuck you

 

 

 

לא רודפת אחרי אף אחד.

לא פראיירית של אף אחד.

חפשו אותי בסיבוב.

 

 

לפני יומיים. שלישי, 10 בדצמבר 2019, בשעה 07:48

יום שלישי. אמצע שבוע.

אחד הימים של החודש היותר לחוצים בעבודה. 

אבל הראש שלי במקום אחר.

מאתמול בערב חושבת על חוסר הסבלנות, שלי ושל רבים, הציפייה למשהו שמתעכב ואיך יודע אם בכלל יקרה בסוף או לא. לרוב המתנה ארוכה מעלה בי מחשבה על אכזבה שתגיע. והרי ברור שכל מחשבה, של יקרה או לא יקרה, הינה ברת סיכוי התגשמות של 50%.. 

הנטייה להיות מוטרדת דווקא מהסיכוי השלילי, אינה מוצאת חן בעיניי. רוצה לקוות דווקא לחיוב. לצפות לו אפילו.

 

לכל הפחות אומרת לעצמי, אם משהו נקודתי לא קרה למרות שרצית וניסית ויזמת והשתדלת- כנראה שזה לא נועד להתקיים ברגע זה. אולי מחר, אולי שבוע הבא ואולי פשוט לא. וזה גם בסדר.

 

יום שלישי, שמרגיש כמו רביעי, ועדיין חסר בו..

 

 

 

 

לפני 4 ימים. ראשון, 8 בדצמבר 2019, בשעה 07:55

לא יודעת אם זה מזג האויר המעונן (וכעת גם גשום),

כל הסופש החרמנות לא הניחה לי, אבל

רצה הגורל וכל מי שגופי חשק בו, לא היה זמין. 

אני לא אתן לזה למנוע ממני דבר,

אז אתמול דאגתי שב-3 חלקים במהלך היום להתענג על 10 אורגזמות משל עצמי..

 

שבוע חדש מתחיל,

 

לא תיתן לחרמנות שלי להתבזבז נכון?

 

😏

לפני שבוע. חמישי, 5 בדצמבר 2019, בשעה 06:26

יוריקה!!

 

קמתי הבוקר אני יודעת מה אני רוצה. זה מה שחסר וזה מה שאני צריכה.

 

פשוט למדיי, רומן של חורף- קצת רומנטי, קצת מסתורי, קצת מחזר, הרבה תשוקה וים קינקי. כזה בדיוק.

 

עכשיו נראה את היקום ומהלליו שטוענים שכשרק תדע, תמצא. הנה.

 

I dare you universe !!

 

 

יום חמישי שמח! 🥳

 

 

לפני שבוע. שלישי, 3 בדצמבר 2019, בשעה 16:18

חבר טוב וותיק כתב לי היום שלאחרונה

הוא התחיל להשתעשע עם הרעיון של

להפגש איתי ועם עוד מישהו "לעשות לך נעים יחד".

 

זה גרם לי להניע את גלגלי המוח.. 

חפירה מעמיקה הזכירה ערב ספונטני וקינקי

כשהייתי אמיצה ושרלילה גאה. קצת לפני "באג 2000".

פאקינג 20 שנה מאז שהייתי בשלישייה עם שני גברים..

 

הוא טוען שאם ככה, הגיע הזמן.

אני עוד לא החלטתי, אבל..

 

 

"העיקר זה לא מה הפנטזיות שלי לגביך, אלא מה הפנטזיות שלך לגביך, ואז איך לשלב הכל"

זה חבר אמיתי :)

 

 

 

לפני שבוע. שלישי, 3 בדצמבר 2019, בשעה 15:07

השפתיים האלה..

גם שעות אחרי, הרוך שלהן, טעמן.. הולך איתי..

 

כייף לי 😊

 

 

 

 

לפני שבוע. ראשון, 1 בדצמבר 2019, בשעה 11:48

תן לי להביט בך לרגע,

תן לי להאיר בך את כל הזרמים החשמליים

תן לי לשאוף אותך לתוכי,

אגלי הזיעה, דמעות הצחוק, מבטים רכים,

תן לי להאמין שחדרתי אליך פנימה.

 

תן לי להביט בך, עוד רגע קט,

לחרוט פניך על קירות ליבי, כקעקוע חדש ישן

לראות בפניך קמטי דאגה או גיל

כל גומה של הנאה, כל טפטופיך לרווייתי,

תן לי להביט בתקווה המאוירת בפניך.

 

תן לי להביט בך, עוד פעם,

בעובי זרועותיך שמרימות וחובקות

משרות בי בטחון, ומגרשות את הבדידות,

בחום גופך המנחם בכל חיבוק עוטף,

כל הווייתך האנושית - יפה בעיניי.

 

תן לי להביט בך, וראה,

כיצד השמיים הסוערים חולפים על פניך

כיצד הכאב לא נדבק, ועוצמתך כמעט אינה דועכת

תן לי להביט בך עוד רגע, על הזריחה שסביבך

בטרם תשקע השמש, אז אורה ואורי יכבו

 

תן לי לשזוף באורך, 

להתנות אהבים עם עוצמתך, ואז

לך היית כחמנייה תחת אורך, יציבה זקופה ויפה,

או אז אורך הבוהק יישא נפשי על כנפי הרוח

וקשת צבעונית תרד על העולם..

 

 

מכל מחזקיי למדתי ואמשיך ואלמד. 

💋

לפני שבועיים. רביעי, 27 בנובמבר 2019, בשעה 18:05

מוות

 

 

מנסה להחליף מנטרה..

זה שאת יכולה לפגוע בעצמך, לא אומר שאת צריכה..

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. רביעי, 27 בנובמבר 2019, בשעה 15:52

יום נוראי. 4 שעות של בכי בעבודה.

שיחות הרגעה עם הבנות ובהמשך עם הבוס ..

עוד מעט הפסיכולוגית, ואני רק תוהה מה הטעם בכלל.

הוא אומר שאני חזקה וכל זה.

ואני בכלל לא רוצה להיות פה. העולם הזה לא בנוי לאנשים כמוני. צ'ארלי צ'פלין כבר אמר את זה לפניי.. במילים אחרות.

לא יודעת כמה עוד אצליח לסחוב ככה. זו האמת.