לפני 5 שנים. 7 ביולי 2019 בשעה 6:08
גלי ענק של רגשות, מעלה מטה, מעט ההורמונים שאני לוקחת מעמיסים רגשית, הנטייה האוטומטית שלי להרגיש הכל באקסטרים, להתרחק מהעולם החיצון היכן שיכולה כדי לא לטבוע לתוך התקף חרדה מיותר נוסף.
נצמדת להרגלים קטנים- עבודה, פרקים אפילו של פעם כמו תיקים באפלה ולו כדי להרגיש שוב במקום מוכר וידוע שאינו מפחיד.
לא עשיתי קניות של בגדים נעליים ושות' יותר זמן משזוכרת, לא התקרבתי לקניון אותו פרק זמן, רק שבזמנו אהבתי וכעת מתרחקת מההמולה.
ככ מתגעגעת לימים שהעולם לא איים עליי.. משהו בתוכי עדיין לא בסדר... מסתחררת, נלחמת ואבודה. תחושת הלבד מטביעה אותי.
לנשום..