קורונה.
הבוקר תהינו בעבודה מה ואיך, אבל מהר מאוד לא נותרו סימני שאלה.
המנכל הוציא הודעה. אצלנו עובדים רגיל. בי"ח זה מקום עבודה חיוני מסתבר, גם אם אתה לא הרופא.
להבדיל מאנשים אחרים, שאני רואה במו עיניי את רמת הזילזול שלהם במצב, נוסח לי זה לא יקרה - שבעיניי הופך כל אחד מהם לרוצח בפוטנציה - אני לא מוכנה להתנהל ככה. מהרגע שיוצאת מהבית, כפפות כחולות. נהגי המונית לא מתפלאים.
מגיעה למשרד ראשית לשטוף עם סבון 20-25 שניות, אחכ לחטא את הידיים עם האלכוהול ההוא ואז כפפות.
שומרת על כמטר וחצי, כי 2 מ' לא ממש ריאלי במשרד. לא נכנסת למטבחון להכין קפה אם מישהו נוסף נוכח. הדוגמאות נמשכות ונמשכות. זה אולי נפלא עבורי עם המשמעת שלי, אבל זה שאני סופר בסדר לא אומר שלא יכול לבוא נבלה ולהדביק אותי מתוך זלזול בהוראות. כמו שתמיד טענתי על נהיגה. אני יכולה להיות הנהגת הכי זהירה בעולם. מטורף אחד יכול להרוג אותי.
בעולם נכון לרגע זה נדבקו מעל 162,000 איש. מתוכם מתו מעל 6000 איש. וכל הנתונים האלה מסתמכים על מערכות בריאות שבריריות וספק אם מתפקדות- בודאי לא ערוכות למניעת התפשטות ולא לכמות בדיקות גבוהה - כך שבסופו של יום האמת היא שאם אומרים 162 אלף איש זה ודאי פי 3 אם לא הרבה יותר. כנ"ל לגבי ישראל. אומרים לכם 200? צאו מתוך הנחה שעם הישראלים זה כבר מעל 2000 איש חולים/נשאים של הוירוס. לצערי חלקם מסתובב בלי פחד. למה בלי פחד? כי לחלק מהישראלים מסתבר לא מעניין אם אחרים ידבקו מהם או לא. לכן, עם כל ההתנגדות בתקשורת על הפעלת סוג של האח הגדול על החולים, לוודא בידודים- זה בעיניי הצעד הכי הולם. לפחות כרגע כשעוד פועמת בנו מידה של אנושיות..
עם כל המינוסים שלה, תחת הסגר הרמטי כמעט, סין הצליחה להאט משמעותית את קצב ההדבקה היומי. יש מה ללמוד מהם ללא ספק. יחד עם זאת, הם למודי ניסיון, בוא לא נשכח. הסארס בשנת 2003 כבר נתן בהם אותותיו. והנה לכבוד השנה החדשה שלהם קיבלו כאפה לפנים. ואנחנו לפורים ופסח קבלנו כאפה לפנים. איטליה נכה. והלב שלי כואב עליהם, מאוד. שאר העולם לא מבין שזה עדיין לא הגיע לשיא, שזה גל צונאמי שעדיין נחשב רחוק מהחופים שלנו..
אז לטובת אלה שעדיין חשובים להם חייהם של הסובבים (וכמובן חייהם עצמם) תקפידו על ההנחיות. לא להתבייש לשים כפפות ברחוב או בסופר או בחנות, להפוך את ניקוי הידיים למנהג טקסי. נכנסים למשרד/בית יוצאים מהמשרד/בית - חיטוי. לא לעמוד קרוב לאנשים בתור- לא משנה היכן התור. להשתעל לשרוול ולקנח לטישו- לא לאוויר ולא לידיים. ולבסוף, מאחר וילדים (נכון למחקרים עכשיוויים) חוטפים את המחלה משמעותית פחות קשה (למרות שהיא מדבקת עבורם לא פחות מהמבוגרים) הם הופכים למעשה לאינקובטור מהלך של חיידקים. צלחת פטרי. כמו שתשלחו אותם לגן ויחזרו עם כל מיני כולרות, אז כזה רק במסוכן מאוד מאוד לאנשים מבוגרים. בטח סבא וסבתא..
אף אחד לא יודע איך זה יתקדם ואיך או מתי זה יסתיים. אם לשפוט לפי העבר, זה יכול לקחת שנה או יותר.
שנה שבה שטיפת ידיים תהפוך OCD של כולנו. של כפפות ומסכות ובדיקות ובידודים נקודתיים. ואולי זה לא דבר כזה רע.
שיעור קצרצר בהיסטוריה- ב1918 למשך כשנתיים השתוללה מגפה עולמית שנקראה The Spanish Flu.
אחוז התמותה ממנה מוערך ב 10-20%. 20-50 מיליוני בני אדם ברחבי העולם מתו, כ-30% מאוכלוסיית העולם דאז.
להבדיל.. נכון לרגע זה אחוז התמותה מהקורונה נמוך יותר מהמגפה ההיא. מצד שני, טרם הגענו לשיא, ואיש אינו יודע כמה הוא קרוב או רחוק. אוכלוסיית העולם גדולה יותר היום, ולו הקורונה הייתה מתנהלת לפי אותם דפוסים של הספרדית עם כמות האנשים בעולם היום, זה היה מסתכם ב-230 מיליון מתים . אנחנו לא שם. מקווה שגם לא נהיה.
ואולי דווקא בגלל שהקורונה לא מסוכנת וקטלנית כמו המגפה הספרדית, אנשים לא מתרגשים כי המספרים נראים נמוכים. מה שמעטים לוקחים בחשבון הוא שאם יש לנו מעל 160,000 חולים מאומתים גלובלית בתוך 3 חודשים... מה יהיה בעוד שנה וחצי? שנתיים? המספרים פה צפויים להיות שערורייתיים.. ולו בגלל שלקורונה יש צמיחה אקספוננציאלית. (תגגלו את זה.)
עכשיו השאלה היא אם האנושות תצליח להשתלט על זה בזמן, ליצור חיסון על כל המשתמע לפני שהכל יקרוס. אגב, על פי נתונים חדשים (שעשויים בטח להשתנות עוד מס' חודשים אחרי מחקרים נוספים) יש הדבקה מחודשת עם הוירוס הזה. גבר מהמזרח שהבריא חלה שוב. כן כן. ומה זה אומר? שנכון להבנתנו הנוכחית הגוף שלנו לא בהכרח (אם בכלל) מייצר נוגדנים שימנעו הדבקה חוזרת. ולו משום כך חיסון הוא בגדר Must.. תחשבו כמה לחץ יושב על כל המדענים.. לא מקנאה בהם. משימת חייהם.
אז מה הלאה?
לנסות לחיות בשגרה המוכרת, להגן על עצמנו ועל הסביבה מפני הוירוס ולא להכנס להיסטריה למען השם. שום דבר טוב לא יצא מהיסטריה המונית - ויש מספיק סרטי זומבים (שנאת חיי) או שאר סרטים אפוקליפטיים שימחישו לכם עד כמה בהינתן תנאים מסויימים, אותו עדר מחונך הופך לעדר אנרכיסט ואלים. וכמובן שגם המציאות מוסיפה מלא דוגמאות משל עצמה..
אז בבקשה.. בואו נישאר בני אדם גם ברגעים האלה..
Stay Safe!
