|
|
|
"כנות"....מילה כ"כ מלאה בדידות
מילה שאמורה לבטא אמת
מילה שמתגלגלת תמיד על הלשון
לרוב.... היא מילה ריקה
מילה שנזרקת לאוויר בלי כיסוי,בלי להתכוון
כנות אפשר לראות רק עמוק בעיניים..בלי קול
זה מה שהכי נדרש ממך, ממני....
יבואו להם (מתישהו) פתיתי השלג הלבנים
ייצבעו את כל הקודר הזה בצבע הנקי,הטהור,הצח
וכשייערמו...ארבץ (וארביץ) מול האח הבוער (ולא רק הוא ייבער...)
אלטף, אחבק, אחמם, אקפיא, ארומם, אשפיל...
בחוץ פתיתי שלג...ובתוכך סופה
השקט משתלט,מבריח את הסערה
הכאב מתפוגג,הלב מתמכר,הראש מעכל
הנשימות שלי,שלך מסתדרות במקומן
העיניים העצומות נפתחות לאט...עפעפיים כבדים
השקט הזה שנכנס לחדר והפיג את הבכי,הגניחות,האנחות,המילים,הלחישות
שקט מרגיע,לפעמים מצמית,מטיל את מלוא משקלו עליי,עלייך
את הדממה הזו,העוטפת,מלטפת,מרגיעה...
את הדממה הזו אבריח ממך,ממני,מאיתנו
בהינף יד,באמירה בוטחת,במגע,בחמימות,בצינה מתקדרת
כי הדממה הזו..מעידה על הסערה שעדיין מתחוללת אצלך עמוק בלב,בנפש
את הסערה הזו אהפוך לסופה אדירה
כזו שלא תתפוגג אפילו כשתחבקי את האיש שלך,את בעלך....
כשכל הכוכבים נופלים אל תוך הים..אל פני היבשה
קולות הזעקה נישאים להם ברוח
מגע של אור יבליח אצלך בתודעה....
יזכיר לך את כל מה שהיה אי פעם טוב
את מה שפעם עוד ישוב
(פראפרזה ממילות השיר)
לגעת בך כשראשך מורכן אומר "את שלי"
להרגיש אותך,חמה,מעט רועדת,המון נחשקת
מתנשפת,מתנשמת,מתפתלת,מתחננת
המחשבה שלך ריקה מתוכן,יש בה מקום לאיש אחד בלבד
הוא לוקח אותך כמו שאת,כמו שהוא רוצה שתהיי.
יוריד אותך,ישליך אותך,ייגרום לך לצלול
יישא אותך, יניף אותך,ייגרום לך להמריא
לגעת במקום הנכון, שם, בתוך התודעה,
בין ערפילי המחשבה, בין קהות החושים
מביא אותך בדיוק למקום בוא ארצה אותך...
עוד שנה...כבר למדנו
מי אני?מי את?
כבר איבדנו מה שהיינו....פעם מזמן
מה עוד מביא אותך תמיד
אל אותה ילדות נשכחת.
סופ"ש, אחרי החגים
היא בבית..עם הבעל והילדים
דממת אלחוט כמעט טוטאלית...
עד כמה היא חושבת עליי?
עד כמה אני מוטמע בה?
עד להיכן לוקח אותה זכרון המפגש האחרון?
האם דמיינה אותי (כמו שבקשתי) בזמן שבעל אותה?
החובה שלה לקחת אותי איתה במחשבה עומדת למבחן.
תהיות של צהרי שבת....
שאת לוקחת...את לוקחת לתוכך פיסה ממני
בכל נשימה שלך..את חיה דרכי...
לנשום מבחינתך זה לא רק כדי לחיות..
זה (גם) כדי להיות שלי
יום אחד הוא האלוהים שלך...למחרת הוא השטן בהתגלמותו
יום אחד הוא ה-אחד לו חיכית כל חייך....למחרת (עבורך) הוא אבק ברוח
היום הוא זה אשר הכניס אותך לשערי גן העדן....מחר הוא זה אשר הראה לך את הגיהינום
עכשיו הוא זה אשר מעיף אותך לשמים....תיכף הוא יהיה זה אשר השליך אותך אל תהומות
ברגעים אלה הוא מראה לך את האור....עוד דקותיים תבוא בגללו האפילה
עכשיו הוא סם החיים.....מחר הוא כוס התרעלה
לחיות איתו את הרגע......כי בעוד רגע לא תרצי איתו לחיות
עכשיו את רוצה אותו בכל נשימה....מחר הוא יושלך אל תהום הנשייה
לחבק בכל הכוח
לנשום יחד
להיות שם אבל לרחף רחוק....
להרגיש אותה,שתרגיש אותי
כאב שבא ממקום אוהב,מכיל,ממלא
להסניף את הפרומונים שעפים ללא מעצור
להתעטף בתחושות...לחוש מוגנת,מוכלת,בטוחה....
היא שלי...היא כבר יודעת....
