קווי מחשבה

השקט משתלט,מבריח את הסערה

הכאב מתפוגג,הלב מתמכר,הראש מעכל

הנשימות שלי,שלך מסתדרות במקומן

העיניים העצומות נפתחות לאט...עפעפיים כבדים

השקט הזה שנכנס לחדר והפיג את הבכי,הגניחות,האנחות,המילים,הלחישות

שקט מרגיע,לפעמים מצמית,מטיל את מלוא משקלו עליי,עלייך

את הדממה הזו,העוטפת,מלטפת,מרגיעה...

את הדממה הזו אבריח ממך,ממני,מאיתנו

בהינף יד,באמירה בוטחת,במגע,בחמימות,בצינה מתקדרת

כי הדממה הזו..מעידה על הסערה שעדיין מתחוללת אצלך עמוק בלב,בנפש

את הסערה הזו אהפוך לסופה אדירה

כזו שלא תתפוגג אפילו כשתחבקי את האיש שלך,את בעלך....