|
|
|
החרמנות גואה למרות הזיון של ליל אמש
האם לדפוק על דלת השכנה ממול/למטה/למעלה/מהצד?
לפעמים ה"חשש" שהשכנה שכן תרצה זו ההיא שבאמת לא בא לך עליה....
ולפעמים החשש הוא שבכלל הבעל ייפתח את הדלת..
בעיה....
כעבור כמה ימים, שיחה ממנה...(לא העזתי לנסות אחרי שיחה "סתמית")
כמה שתיקות, כמה אנחות, כמה דמעות.
קבענו להיפגש.
בית קפה, שעת בוקר מאוחרת.
אז מסתבר שלא טעיתי בהרבה....
היא בת 59 , הילדים כבר פרחו מהקן, היא והוא לבד.
נוהגת לבלות עם חברות(לדבריה) ולעיתים חוזרת לפנות בוקר
"נתפסה" כמה!! פעמים ע"י הבעל..(איך אפשר להיתפס אחרי הפעם הראשונה?!)
מריבות,צעקות,ריבים בלתי נגמרים (איך לא?) שלרוב בסיומם היא הייתה מוצאת את עצמה על הרצפה.
"למה על הרצפה?" תמהתי....
"כי ברגע שהוא היה סוטר לי הייתי מתחרמנת"
השיגרה שחקה את חיי האהבה שלהם....בדרכה, היא ניסתה להדליק אותו ולהביא את הגיוון המתבקש.
מסתבר שהיא רצתה להיתפס כדי ל"היכנס" לעולם הזה, עולם בו תהיה נשלטת,כנועה,מסופקת בדרכה.
בכל פעם שרצתה את הסקס הבדס"מי (הגדרה שלי) היא "שילמה" בונילה עם אחרים כדי להיתפס...
אחרי מס' פעמים שנתפסה, גם בעלה הבין שמשהו לא בסדר בסיטואציה.
היא מתנזרת מסקס איתו כבר כמה שנים ופתאום אחרי כל הצלפה שלו הם עושים סקס כאילו חזרו לנעורים...
בדיקה מהירה שלו (אולי אפילו כאן באתר) גרמה לו להבין...
המרחק לקולר הזה על הצוואר היה קצר...ככה רצה לסמן אותה,כדי שגם אם תבגוד, הוא יהיה שם איתה.
אבל היא ....התאהבה ברעיון הראשוני...
לא ממש בא לי להיתפס ע"י בעלה כדי לגרום לה להתחרמן.
אבל...יש בה משהו מושך, ראשוני, מישהי שנראה כי היא עדיין בתקופת החינוך (מחדש).
"תרצי להיפגש לסשן?" שאלתי...(לא הכירה את המילה)
"לאן נוסעים עכשיו?" פלטה בלי להסס
החניה המקורה בצימר סוככה עלינו..מרעיפה סוג של בטחון ראשוני.
הדלת נטרקת בכניסה לחדר האפלולי משהו, ריח מעודן של קטורת....מס' נרות...
(המשך יבוא)
כבר בכניסה עגלת הקניות נתקלת באחרת.
מבט מוסט להביט ואולי לנזוף
נתקל במבט מבוייש טיפה שלה עם שמץ חיוך
"סליחה" היא מסננת "זה בסדר" אני עונה
מבט נוסף לעברה, בוחן יותר, מסוקרן.
מעל גיל 50,מלאה,שיער קצוץ צבוע והעיקר....סוג של קולר לצווארה.
"יפה הקולר" אני פולט כאילו בסתמיות ומפנה מבטי ממנה
"תודה, זה מבעלי" היא עונה, כמעט לוחשת.
מחייך חזרה ומניד ראש כמבין את כוונתה.
מפטיר "הוא כנראה אוהב מאוד" כסוג של אמירה סתמית שלא תביך אותה
"הוא מאוד אוהב ...." אמרה בשמץ לגלוג כמנסה למשוך את השיחה.
נפנינו שנינו להתחיל בקניות אבל משהו משך את שנינו לאותם מדפים...
"מקווה שלא חושדת שעוקב" חייכתי
סומק על לחייה מעיד כי הובכה עת אמרה "אולי אני העוקבת?"
ממממ....מתחיל להיות מעניין ....
"לי אין עם זה בעיה....שנעקוב יחד?" אני מציע ושואל אם דחוף לה הקניות...
"אפשר להמשיך את השיחה אחרי הקניות?" היא שואלת...
"מותר לך בכלל?" אני מסתקרן
"אסביר לך הכל " היא הבטיחה.
(המשך יבוא)
אי שם באופק מתקדרים להם העננים
ואולי זו לא התקדרות אלא רק היאספות של לקראת....
קדרותם תיקבע ע"פ קדרות המחשבה שלי,שלך,שלו,שלה,שלהם
ענני גשם יביאו איתם גם את האוויר הצח, הזך,
כזה שממלא את הריאות ומריח טריות אמיתית
עננים שחורים יביאו איתם את האפלולית הקודרת
זו שמוסיפה עוד טיפונת עצב למה שכבר יש (למי שיש ולמי בעצם אין?!)
אז ....העננים כבר שם, מעל הים...אנחנו נחליט (או שלא) מה יביאו בחובם
להרגיש את התקופה הזו באוויר...הסתיו המתקרב
התחושה הזו של רצון להתכרבל (וגם להתערטל)
לחבק את מי שליד (ולא את הכרית)
לדבר על מה שבא (ולא על מה שצריך)
לעשות את מה שבא לי (ולא מה שמתאים לאחרים)
ללטף ברוך (ולא להחסיר את הקשיחות)
לבעול בעוצמה (גם אם אתה לא בעלה)
למלא את כל הווייתה (ולרוקן משם כל אחד אחר)
כן...וזה רק הולך ומשתפר..(ולא, לא מחמיר)
נכנסתי לאתר מתוך סקרנות ועקב הפניה של אחת החברות כאן.
השתתפתי בסשנים כאלה ואחרים אבל מעולם לא תייגתי את מה שעששינו כבדס"מ
פשוט זרמנו עם מה שהרגשנו ועם מה שרצינו (הדדית) לעשות באותם רגעים.
כאן הרוב מוגדר, הרוב ממוסגר,
הרוב חייב להיות מתוייג אחרת זה ייחשב כ"סתם סקס" ולא כמשהו בדס"מי טהור.
עדיין לומד...עדיין בוחן....
