לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קווי מחשבה

לקחת את המחשבות תמיד עד הקצה
עד לרגע בו התחושה מתערערת מתלבטת ומתחבטת

ואז לתת דחיפה...
לפני 8 שנים. 1 בספטמבר 2016 בשעה 6:25

כעבור כמה ימים, שיחה ממנה...(לא העזתי לנסות אחרי שיחה "סתמית")

כמה שתיקות, כמה אנחות, כמה דמעות.

קבענו להיפגש.

בית קפה, שעת בוקר מאוחרת.

 

אז מסתבר שלא טעיתי בהרבה....

היא בת 59 , הילדים כבר פרחו מהקן, היא והוא לבד.

 

נוהגת לבלות עם חברות(לדבריה) ולעיתים חוזרת לפנות בוקר

"נתפסה" כמה!! פעמים ע"י הבעל..(איך אפשר להיתפס אחרי הפעם הראשונה?!)

 

מריבות,צעקות,ריבים בלתי נגמרים (איך לא?) שלרוב בסיומם היא הייתה מוצאת את עצמה על הרצפה.

"למה על הרצפה?" תמהתי....

"כי ברגע שהוא היה סוטר לי הייתי מתחרמנת"

 

השיגרה שחקה את חיי האהבה שלהם....בדרכה, היא ניסתה להדליק אותו ולהביא את הגיוון המתבקש.

מסתבר שהיא רצתה להיתפס כדי ל"היכנס" לעולם הזה, עולם בו תהיה נשלטת,כנועה,מסופקת בדרכה.

בכל פעם שרצתה את הסקס הבדס"מי (הגדרה שלי) היא "שילמה" בונילה עם אחרים כדי להיתפס...

 

אחרי מס' פעמים שנתפסה, גם בעלה הבין שמשהו לא בסדר בסיטואציה.

היא מתנזרת מסקס איתו כבר כמה שנים ופתאום אחרי כל הצלפה שלו הם עושים סקס כאילו חזרו לנעורים...

 

בדיקה מהירה שלו (אולי אפילו כאן באתר) גרמה לו להבין...

המרחק לקולר הזה על הצוואר היה קצר...ככה רצה לסמן אותה,כדי שגם אם תבגוד, הוא יהיה שם איתה.

אבל היא ....התאהבה ברעיון הראשוני...

 

לא ממש בא לי להיתפס ע"י בעלה כדי לגרום לה להתחרמן.

אבל...יש בה משהו מושך, ראשוני, מישהי שנראה כי היא עדיין בתקופת החינוך (מחדש).

"תרצי להיפגש לסשן?" שאלתי...(לא הכירה את המילה)

"לאן נוסעים עכשיו?" פלטה בלי להסס

 

החניה המקורה בצימר סוככה עלינו..מרעיפה סוג של בטחון ראשוני.

הדלת נטרקת בכניסה לחדר האפלולי משהו, ריח מעודן של קטורת....מס' נרות...

 

(המשך יבוא)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י