קווי מחשבה

אחכה לך...
כבה את כל אורות עירך
ובוא אל הפינה שלנו
בין סדינים צחים ולבנים

אחכה לך....

בסוף הדרך

קח את הדימעה את הכאב

בעת ההיא...

יידום!!!!

אמיתות ושקרים.

אוהבים לספר על עצמנו.

על אחרים.

עם אחרים.

להישאר מפוכחים.

מפוקסים.

מגננה תמידית..בין מציאות להזיה

אני מכיר את כישופייך
את השקרים את הסודות.
צריך תמיד לפקוח עין
ולהישמר ממלכודות

ובלילות הכי קרים
היו ודאי גם אחרים
שאת גופך השביעו נחת.

האם את פרח נדיר ומוגן שחייבת להיקטף?

או אולי

חיה פצועה שנגזרה להיטרף?

נגיעות ספורדיות של הזדהות

מילה מפה, משפט משם

מארג שלם של אמיתות.....ושקרים....

גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין.....
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
ו............

סוף לסיפור.

מילים שמנסות לגעת

תחת שמיים ריקים
נשען על מילים באוויר
ביד עוד אוחז
את הריח של גופך
המקום שנגעת בי שורף
ואת?

את אינך....

תחת שמיים שחורים
עומד מקופל מכאב
חוזר לחפש שוב
אותך בתוך החשיכה
לראות אם את עדיין בוכה
ואת?

את אינך...

השתיקה היא הדבר הכי צורם בעולם

ולפעמים....

הצרחות הן הדבר הכי מרגיע בעולם

לפעמים....

שצצים בלי סיבה

כלבה קטנטנה ומאוד מבולבלת
הלכת לטייל בלי רשות
כלבה אפורה ומאוד מתולתלת
פתאום נהגה בטיפשות

כלבה נחמדה שעוד לא מדברת
רוצה בודאי לחזור
כלבה בודדה בזנבה מכשכשת
למי שמוכן לעזור.....

כשהכל נאסף

הכל מוכל

הגוף מעכל

הנפש נרעשת

המוח קודח

הריח מתפוגג

הדממה משתלטת

הצרחות נדמו

הדמעות יבשו

אחרי הכל....

מגיעה הצרחה האמיתית

מהדהדת

מרטיטה

מטלטלת

הצרחה הזו שאף אחד לא שומע

אף אחת....

לא שולטת

לא מולכת

לא דורשת

אף אחת.....

לא נשלטת

לא נכנעת

לא נפתחת....

מלבדך

(לזו שעדיין לא נמצאה....)