אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קווי מחשבה

לקחת את המחשבות תמיד עד הקצה
עד לרגע בו התחושה מתערערת מתלבטת ומתחבטת

ואז לתת דחיפה...
לפני 6 שנים. 5 בפברואר 2018 בשעה 8:11

משפטים שחולפים בראש

מדי פעם

אף פעם

כל פעם מחדש

 

 

 

אל תחשבי שאני בך מאוהב, סתם כאב עובר לי
אל תספרי עלי לאף אחד, זה עוד יחלוף לי
לו לפחות יכולת עכשיו לבכות, היה לי קל יותר
כדאי אולי עוד פעם לנסות


אין טעם למהר

 

 

 

לפני 6 שנים. 27 בדצמבר 2017 בשעה 9:37

 

כשאתה כאן
מנקה את הבוץ שיבש עלי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך

 

 

אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות


אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע

לפני 6 שנים. 25 בדצמבר 2017 בשעה 12:57

לחמם יום קר

או לקרר נפש לוהטת

למלא את מה שחסר

או לרוקן את מה שעולה על גדותיו

לפשט תסבוכות

או לסבך את הפשטות

 


 

שאלות...תהיות....עד הקצה....ומעבר

 

 

לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2017 בשעה 9:57

איה הוא?

הקור והגשם של דצמבר?

כזה שגורם לחיבוק להתהדק

לחשק להתכרבל

ביחד להשתבלל,להשתרלל

לצרוב את גופך במבט,את הנפש במילה

 

 

שיבוא כבר הגשם!

הגשם שיחליף את הדמעות שלך..

 

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 14:14

לשלוח חייכן?

מילה?

משפט?

פה ושם תמונה....?

 

לחכות לתגובה?

חצי תגובה?

(אפילו מבט מהיר אין....רק קטעי מילים סתומים)

 

לפעמים להרגיש ניג'וסי...לפעמים סתם ג'וסי

 

היא עונה מנימוס?עונה כי בא לה?

 

זה אני שלא מבין?

 

גבולות מטשטשים בין רצון ליכולת....

לא כל מה שמרגיש נכון...הוא כזה

 

 

 

(תהיות קטנות/גדולות של יום חולין)

 

 

לפני 7 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 8:50

את החשק תן רק בעיתו

 

אל תבוא כשאי אפשר

אל תבוא כשאין עם מי

אל תבוא כשהיא לא כאן

אל תבוא כשהיא הולכת

אל תבוא כשהיא חמוצה

אל תבוא כשהיא איתו

אל תבוא כשהיא דומעת

 

בוא רק כשהיא כאן.....עטופה ומוכלת

 

לפני 7 שנים. 18 באוקטובר 2017 בשעה 10:25

כי גם לנו הגברים מותר (ואפילו חובה) להגיד : עד כאן!

לחלקינו יש אמא

לרובנו יש אחיות

לרבים מאיתנו יש בנות

 

חובה עלינו להגיד לכל החלאות שמטרידות ופוגעות באישה באשר היא אישה :

 

בל יהי חלקי עמכם!!!

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 9:39

היא תשמיד את עצמה

אם לא תיקח עצמה בידיים...

 

נזרקת מתחת לגלגלי רכבת ההרים בו היא נמצאת

שולחת יד למגע מכיל, מגונן

מעיפה מבט מתחנן, מצפה,משתוקק, עורג

"תן לי עוד טיפה, קח אותי במסע הזה "

היד שהורידה אותה אל השאול היא אשר תרומם

היד שהאכילה, היא שתעורר את התיאבון

אם לא תתעורר ....היא תשמיד את עצמה

את יישותה, זהותה,מחשבתה

את גופה כבר העניקה...כחומר ביד היוצר...

היוצר של

זה המחולל תשוקתה, כאבה, אהבתה

 

אם לא תפקח עין בזמן.....

היא עוד תשמיד את עצמה....

 

לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 5:24

להתעורר אל יום לאחר סערת רגשות, לקום אל השקט,לאסוף את עצמי, לאסוף את עצמך

להתכנס בעצמי, להתכנס לתוכך, כי סערתי עלייך....ואת נסערת

עינייך זועקות לי בדממה כי היית ועודך

עורך המאדים, הסמוק, מעיד כאלף שדים את אשר נגס בך

הותיר אותך מצולקת, מפולקת

גם אוהבת,גם נאהבת (אבל גם נעזבת)

 

חיוך קטן בזווית הפה, בקצה העין יאשרו את אשר אינו נדרש

מבט עמוק, חודר, כמו שואל בתחינה מזמינה:

"מתי הפעם הבאה?"

 

 

 

לפני 7 שנים. 22 באוגוסט 2017 בשעה 5:26

ידיים מרפרפות על גוף

צמרמורת חולפת

 

נשימות מתגברות

יד מונפת, חובטת,יוקדת

 

גופך נצרב,נחרך

יד אוהבת וכואבת

 

מותנייך אחוזות,

מעוכות,נמשכות

מתוחות,מתקרבות

 

כואבת,דומעת

אוהבת, נאהבת

רגע שכל כולו......נוגע לא נוגע

 

 

כך, לאט, לאט, לאט, אהוב אותי
כך, לאט, לאט, לאט, אהוב אותי
כך, בכפות ידיך לחי, צוואר, כתף
אהוב אותי, במסע אליך
תן לי יותר ועוד, ועוד, ועוד.