לפני כמה ימים נכנס לסופר השכונתי כהרגלי
מבט אחד גרם לי לזכור מהיכן מכיר אותה
לפני כמה שנים, הייתה קשורה למיטה,עצומת עיניים
היא לא מכירה אותי, אינה יודעת מי אני
יודע שהיא לא מהסביבה, די רחוקה (הייתה בזמנו)
מבטנו הצטלבו לשבריר שניה והמשכנו הלאה
ליד המקררים פוגש חבר, מדברים,מתקשקשים
היא עוברת ליד, נעצרת, כאילו משותקת
מביטים בה שנינו, לא מבינים
היא נועצת בי מבט חודר,נוקב,בוחנת אותי
מסיט את מבטי, נפרד מהחבר, ממשיך הלאה
מציץ מדי פעם לעברה, היא משתרכת לאיטה, לא מתיקה מבטה
הייתכן שזוכרת?שיודעת?
באיווחת מחשבה הבנתי.....
היא לא מכירה את הפנים, רק את הקול, את הריח
והקול הזה....זרק אותה אל העבר, אל המיטה,אל הקשירה, אל הסשן ההוא...הנשכח
התעלמתי מההכרה והמשכתי....לא מביט לאחור, מנתק קשר עין
יש בה משהו, שגרם לי לרצות אותה שוב...קשורה, כואבת, מוכלת
חלפו שנים, התבגרנו, המשכנו הלאה
ועוד מעט..אני שוב בדרך לסופר...