קווי מחשבה

שנמצאת שם בקור, מחוץ ל"משחק החיים"..

כן, את..זו שעומדת לך בודדה,גלמודה,נטושה...באפלולית

את שצולקת ממשחק החיים הזה

אשר הותיר עלייך ובתוכך את הצלקות הבלתי ניתנות למחיקה

את, אשר "גורשת" מעל פניו של זה אשר הרים אותך אל הרקיע השביעי

רק כדי להשליך אותך כל הדרך למטה

את, שעומדת שם עירומה, מעורטלת מכל רגש, חפה מכל אשמה

אותך לשאת על כפיים...אל מעבר להרי החושך

אל עבר הזריחה החדשה ...אשר תמלא את מה שהתרוקן

שתרוקן את אשר הגדיש

את, כן את..זו שמביטה בערגה אל יום האתמול אשר לא ישוב

את המבט הזה שלך שאי אל עבר המחר....

כי מחר אולי (גם) תזילי דמעה...

דמעה אשר תטהר את כל נימי נפשך,גופך,תודעתך,תחושתך....

אלייך מושטת היד....