לפני 8 שנים. 18 בדצמבר 2016 בשעה 6:37
לקחת את היד המושטת בהיסוס
לצעוד לאט
ביד בוטחת לאחוז במותניים המעט רועדות
בצעדים המהוססים
במבט מרוחק אל האופק
ציפיה של לקראת
מחשבות של אחרי
לדעת כי שם ממתין לה האושר הכואב
לגעת בכפתור שמפעיל את תחושותיה, רגשותיה
להניח אותה על המדרגה הראשונה
מבט אחד שלה למעלה
צעד ראשון כבר נעשה
הנה יחד, כגוף אחד,יישות מאוחדת
צועדים לאט במעלה (או במורד)
שם בקצה המסלול
מרצד הגהינום הזמני
אשר יוביל אותנו יחד
אל המקום שלה, שלי, שלנו