קווי מחשבה

שמרי נפשך

נפשך הדוויה

המוצאת לה מסתור עמוק עמוק

נפש כואבת

נפש אוהבת

את חלכאת אלוהים הקטנה שלו

רצונו הוא רצונך

מבטו מצמית את גופך

מצמרר את תחושותייך

מגע צורב, חורך, מותיר את צלקת תאוותו

אבל...

שמרי נפשך

נפש מגוננת

נפש מכילה

זו אשר מעיפה אותך לרקיעי אין סוף

ואשר משפילה עד עפר

שמרי נפשך, שמרי

כי מגע ידו משחרר, מטריף

את קולך הוא משחרר באיווחה

נשימה רושפת, כולה שלו

הווייתך בין ידיו כחומר

את גופך הענקת לו בתאווה משחררת,משוחררת

מתאווה,משתוקקת, כואבת

את הנפש שמרי בעבותות, העניקי במנות קטנות

כי לא עולם חוסן