לפני 8 שנים. 25 ביולי 2016 בשעה 18:08
קשה יש רק בלחם , חושבת לעצמי. קשה כמו זין שמתקשה, מתחרמנת לאיטי. אך מה לעשות שכך העולם, ולי מרגיש הכי קשה מכולם. בין אופטימיות לאכזבה, נעה בין הטיפות, יושבת חושבת מה יהיה לבאות. הרי יותר מכול הנני רוצה לסיים לעבור כל מכשלה.
מה לעשות חושבת בקול רם, מה לעשות שימות העולם!!! בין אופטימיות לאכזבה, נעה בין הטיפות מתי כבר אראה את הבאות.
אם לא הולך, אין מה לעשות! צריך לדעת מתי להפסיק לנסות. אז החלטתי להרפות ולשחרר אולי אמצא חלום אחר.
אז כאן מתגנבת לה התקווה, מתי אהיה כבר בחלום הבא.
נינה
