לפני 8 שנים. 26 ביולי 2016 בשעה 19:52
זה היכה בי כמו רעם ביום בהיר, ספונטניות הינה מצרך נדיר. הסכמתי, זרמתי הגעתי מיד, ואוו חשבתי לעצמי, אתן לזה יד? אך את עצמי לא יכולתי לעצור, זה היה חזק ממני ללא מעצור.
נכנסת לרכב הסתכלת עלי. מבטך ההמום לא יורד מעלי. מה קורה פה? הרי זה לא אמיתי, סוריאליסטי, ולא מציאותי.
את מה שקרה לא ניתן להשיב, אך על הזיכרון של אותו היום דבר לא יעיב!!!
נינה
