בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

נינה117

מוצאת את עצמי לעתים קרובות נזרקת, שופכת מוציאה על המקלדת את כל העולה על רוחי. בהנאה גדולה!
לפני 10 שנים. יום שני, 8 באוגוסט 2016 בשעה 20:21

לפנות ערב, עדיין בעבודה אך לפתע אני רואה שפספסתי שיחה. מה? התקשרת? חיפשת אותי? 

עמוס, לחוץ עוד יום בעבודה. אך בכל זאת התקשרתי אליך בחזרה. מדברים, מקשיבים, ומשלימים פערים, לזכר ימים טובים. הרי עבר זמן מה, ואותך ראיתי רק קמעה.

ספונטניות זה שם המשחק, אז כדאי שניפגש תיכף ומיד. 

פתחתי את הדלת, בחנתי אותך. יפה שלי, אתה בדיוק כפי שזכרתי אותך! נכנסת, בחנת ציווית עלי, תורידי את זה מעליך עכשיו!

המגבת על הרצפה אתה בועל אותי בחוזקה. חדרת אלי בבת אחת, חוזק מהול בתענוג, שלא יהיה לי שום ספק מי פה השולט! הרגשתי את העובי שלך עם כל עשרים הסנטימטרים שלך. ממלא אותי ונכנס לתוכי. התענגתי על כל רגע שעבר, כל כך התגעגעתי לזמן עבר. זה כל כך טוב אל תפסיק, ביקשתי ממך וחשתי את הרעדה.

רוצה למלא אותך מכל החורים ומכל הכיוונים. תתהפכי, תסתובבי תפתחי את הכוס, את כל כך קטנה, את ממש מרטיבה ומתענגת על כל שנייה. 

אז היה מרטיט היום עבורי, ואני מאמינה שגם עבורך!

 

נינה

 

נ.ב. יום למחרת ועדיין מרגישה את הכוס. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י