לפני 8 שנים. 13 באוגוסט 2016 בשעה 17:26
רוצה אותך בכל מאודי. שתזוז, שתגנח, שתגמור לי בפנים, שתוציא הכול החוצה ישר לפנים. רעבה אני, ללא תקנה. מה יהיה? האם יום אחד ארגע?
אם רק יכולתי בחצאית להיות כל היום, הייתי: בורחת, גונחת, עושה ככל העולה על רוחי. נעלמת וזורקת עצמי לפנטזיה שלי. מתכופפת, רוכנת עד האדמה ומקבלת אותו במרות, בכניעה!!!
אז לפעמים עוברת בי המחשבה האם זו פנטזיה או מציאות רדומה? ובכן, מה אתם חושבים? האם שחררתי את כל המעצורים?
נינה
