בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נינה117

מוצאת את עצמי לעתים קרובות נזרקת, שופכת מוציאה על המקלדת את כל העולה על רוחי. בהנאה גדולה!
לפני 8 שנים. 3 בספטמבר 2016 בשעה 9:10

זה לא מובן מאליו! זה רק אל הגבר שמרגיש לי נכון. אין באמצע, אין פשרות, לכן חשוב להפגיש ציפיות. לאט לאט כבמעטפת הפרי הקליפות נושרות, וחושפות את כל מה שנמצא שם בפנים, עד הסודות הכמוסים. דמיינו מסך שהכול מוסתר ומכסה את הנסתר, ופתאום ברגע הנכון המסך עולה, ומתגלה! ושם נמצא עולם ומלואו. לטוב ולרע, ליפה לנורא! וכל כך הרבה רבדים מתקלפים ונופלים. אך לזה דרוש זמן ואת הגבר הנכון שמרגיש לי נכון. והרי אני, כה מודעת לעצמי ולרצונות שלי. ועם הבן אדם המתאים לא יהיו היסוסים. ומקווה שיום אחד ירגיש לי שהגעתי הביתה,  לחוף מבטחים.  

 

נינה

נינה117​(אחרת) - תודה, יפה אמרת!
לפני 8 שנים
כובש בנועם​(שולט) - אני עדיין לא מבין למה את מעידה על עצמך שאת לא רומנטית, הרי הלב שלך רוצה קרבה בצורה ככ נעימה, יש שיאמרו אפילו... רומנטית :)
לפני 8 שנים
נינה117​(אחרת) - חחח...כן. יש לי חברה שכל הזמן חוזרת ואומרת שיש בי רומנטיקה כמה שאני מכחישה. זה מתבטא בדברים אחרים.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י