לפני 8 שנים. 21 בספטמבר 2016 בשעה 20:14
ואני יושבת, חושבת, נרדמת קמעה, מרגישה את הגעגוע עמוק בנשמה.
עוצמת עיניים, מסדירה את הנשימה, או אם רק היית יודע כמה רוצה אני אותך.
אך ישנם כל כך הרבה גורמים, מכשולים שבדרך, הזויים אפשר לומר, שאותי התישו מזה כבר.
זה לא ייאמן זו האמת לאמיתה, שמתנגנת לי כל יום בנשמה. ואני בשוק עדיין לא מעכלת את העובדה שזו המציאות החדשה שעלינו נכפתה.
אולי יום יבוא וגם אתה תדע, למה צריך אתה אוויר לנשימה!!!
אולי יבוא היום ואומר לך, מה מסתתר מאחורי החומה הלבנה.
נינה