תכלס, הלב שלה נשבר.
מה זה משנה למה אמרה "אדום". אחרי זה הוא פשוט נעלם.
היא לא ציפתה שזה יקרה. זו היתה לה הפעם הראשונה להשתמש במילת הבטחון והיא השתמשה בה כי גלתה שהיא לא יכולה להמשיך להיות מה שהיא חושבת שהיא. מה שהיא לאשורו היה משהו אחר.
ההכרה בכך שהקשר הזה לא מחזיק אחרי העצירה, הכאיבה לה. מאוד.
עניינים לא סגורים לא נתנו לה מנוח. ועניינים סגורים חד צדדית לא כל שכן.
החדשות הטובות היו שזהותה החדשה החלה לעטוף את גופה העירום והמתפנק כמו פרווה של מינק. הזהות בצבצה, נגסה, שרטה, הגנה עליה, אפשרה לה דברים קשרים ואירועים חדשים.
היא החלה להנות מלהיות חסרת סבלנות. קצרה. לא מרוצה. פחות נחמדה. לא מתאמצת להביא להרמוניה בכל מחיר. הפוך, אולי גם קצת פוגעת ומעליבה. זה התחיל לדגדג בנעימות.
לקמט את המצח, לדעת שזה סקסי. לעקם את הפה. לראות שמי שמולה מבקש רק עוד מזה. מהחומר האפל המשפיל הדוקר והמשחרר הזה.
היא מתנסה בלשלוט ונולדת מחדש.
ותוך כדי, בנבכי הוויתה, משאירה חבל ארוך............................................
