לפני 8 חודשים. 18 באוגוסט 2023 בשעה 19:03
האובססיה אליו היא בעל כורחי. לא רוצה להיות נטולת אפשרות לכוון את עצמי כשמדובר בו ועדיין השנים כאילו עשו ולא עשו את שלהן. כל טיפה בי ששקעה מתרוממת כה מהר כשיש לי איתו שיח-המינימלי שיהיה. ואז אני מגבבת לעצמי שטויות של לא איכפת לך ותהיי קרה ולא מעניין אותך באמת. כשבפועל כן מעניין אותי. ולמרות שאני יודעת שהוא כבר פחות מדבר אלי מבחינת סגנון שלו ושהוא פחדן ושהיו לו זמנים של אמת הוא התחבא. המוח הקודח שלי מפנטז תמיד. עובד שעות נוספות כמו מכונת ירייה. ובאמת שרגש כבר אין וזו רק איכפתיות מאד גדולה כזו שקשה לאמוד ולהסביר. זו רק אני ואולי זה גם הוא. שתמיד יחוש את המשהו שלא בא לו לדבר עליו.