הגשמת פנטזיות

הוא השתחרר ואין לו לאן ללכת אז הזמנתי אותו אליי .. הוא לא היה צריך לבקש הרבה גם לא אימי , בשיחת הטלפון הראשונה שביצעה אלי אמרתי ברגע אחד ברור שיבוא אליי .. האמת שלא חשבתי לרגע על הילדים שלי או על חוסר הנוחות..לא חשבתי על דבר חוץ ממנו,  שיהיה לו מקום , איפה להיות..  מקום שמקבל אותו כמו שהוא.

מקום מכיל ואוהב ..

בדיוק כמו שהייתי רוצה שיהיה לי אם אני הייתי במקומו ..ולא הייתי רוצה להיות במקומו .. תלוש , בודד , עצוב ,,חסר כל .. מכורסם מגעגועים לבנו הקטן שלא ראה כבר חודש וסביר להניח שגם לא יראה עוד חודש נוסף ..

אז לקחתי אותו אליי .. כמו ילד קטן שאוספים אותו .. וקשה לו וקשה לי אבל הוא פה ויש לו קורת גג ומשפחה אוהבת שתנסה לתמוך ולהרים אותו למעלה כמה שאפשר ולהתמודד עם השגעונות שלו , ועם הרעש שהוא משמיע במשיכת רגליו .. מבטיחה להתמודד עם הכלללל 

רק ..

..

אח שלי רק בבקשה תפסיק לנחור זה הדבר היחיד ששובר אותי😭😭😭

הלכתי לחפש אטמי אוזנייייםםם 

היום רגע אחד לפני שסיימתי עם מאפה השמרים ועברתי לרנגררר קישים קטנטנים, לקחתי רגע לנשימה. התישבתי על ארגז החלב הירוק וחשבתי על השבוע האחרון שעבר עלינו.  ברגע של מחשבות אני בעיקר חושבת על אימא שלי, על הגעגועים העזים לנכד המתוק שלה שלא ראתה כבר מעל לשבועיים ועל הדאגה לאחי שנמצא ״בארץ לעולם לא .. ״

בשבת האחרונה שהתראיינו וכל המשפחה הייתה סביבה, התכנסנו כולנו לעטוף אותם באהבה. זאת הייתה שבת מיוחדת, שבת של אהבה❤️..ילדים, נכדים סבא סבתא כולנו ביחד .. כמעט .. ראיתי אותה איך ברגע אחד הזיקנה הזאתי נופלת עליה, פתאום היא נראתה אחרת.  עייפה יותר, עצובה, כאילו לקחו ממנה ברגע אחד את האוויר והשאירו אותה חסרת נשימה ולא משנה כמה אנשים סובבו סביבה, חיבקו ונישקו אותה, ליטפו את פניה ואמרו לה כמה היא אהובה החוסר הזה מחמיץ אותה .. מזקין ..מבליט את הקמטים שהצטרפו לפניה בשנים האחרונות.

אני לא יודעת איפה בלב יותר כואב לך אימא..  בחלק של הבן האח שהתחרפן או הנכד שאשתו / אימו הארורה החליטה להרחיק מההורים היחידים שאי פעם היו לה.. מדהים איך אנשים משנים את עורם .. רגע אחד משפחה רגע שני אנשים זרים ..  

רגע לפני שהדמעות שוטפות אותי ואת הקונדיטוריה אני קמה מהארגז הירוק, מנגבת את הדמעה ומתקשרת לאימא .. במלחמות אין מנצחים רק מפסידים .. נכד שמפסיד סבתא סבתא שמפסידה נכד .. 

תהיי חזקה אימא .. כמו שהכלבה אמרה נתראה בבית משפט  

צדקת!

אנחנו לא. 

לא מביעים עניין , לא מתעניינים מכונסים.

אתה שם, אני.. איפושהו פה, חושבת,  לפעמים .. אבל בתכלס לא מביעה עניין. לא רוצה להעיר פילים רדומים משנתם אז שותקת, מכונסת כמעט כמוך.

מדי פעם מעיפה עליך מבט וחושבת איך זה יהיה עכשיו להעביר את כף היד שלי מהמצח היפה שלך בקו ארוך ומקבילי עד הזין הזקור שלך שרק רואה אותי ושמח כמו כלבלב טיפשון.. כן הזין שלך מקבל אותי בברכה יותר ממך.. הוא לצערי מבין עניין אתה לא!

אפשר להשאיל את הזין שלך לכמה שעות ?? שימוש קצר ואני מחזירה אותו שמיש ובמצב טוב..

מבטיחה❤️

מה עשית השבת ? 

ישנתי 

ו???

קינחתי בצפייה בסידרה  ״סיפורה של שפחה״.. מכירה ?? 

ל   אאאאא

ו?? מה עוד ??

שתיתי קפה .. המון 

יופי , ילדה טובה שלי הכי חשוב הקפה ..

ומה עם אוכל מההההההה??

אימא עזבי אותי בחייייאאאאתתת

ככה הוא אמר .. זה ששר.. 

פעם כשהיינו ילדים קטנים היית הגיבור שלי.

 האח הגדול המסור הייתי הולכת אחריך בעינים עצומות, סמכתי עליך ועל תבונתך ואתה אף פעם לא אכזבת אותי. 

חלקתי איתך את כל סודותי ואתה את סודותיך..היינו צוות בלתי נפרד, יוצאים לבלות ביחד, מכירים חברים ..

אני זוכרת שגנבת לי את כל החברות. כולן רצו אותך ואני כל הזמן הייתי מתבייכנת לאמא שאין לי חברות בגללך .. כן, כולן הפכו להיות חברותיך היית מרשים וחתיך מצחיק בטרוף, אי אפשר היה לא להתאהב בך .. צא׳רמר.. 

אני זוכרת יציאות לבילויים שרגע לפני שיוצאים היית טופח לאבא על השכם ואומר לו אל תדאג היא איתי, לכל מקום היית סוחב אותי..  למועדון, למסיבת ריקודים או סתם לטיול בטיילת מול הים בנתניה.. 

 אני זוכרת את המוכרים בדוכני הפלאפל בתחנה המרכזית בתל אביב מתעצבנים עליך שאתה ממלא את הפיתה שלך בפעם השביעית כי מה זה אכול לפי יכולתך ואווולללההה לך הייתה יכולת אכילה מטורפת .. ואני הייתי יושבת בצד ונקרעת מצחוק ממך ..

אני זוכרת אותנו עם תימור מהקומה השמינית זורקים ביחד ביצים על יוסי ראש קטן ואת אימא שלו עם השמלה הירוקה הפרחונית צועקת עלינו שאנחנו פרחחים..

אני זוכרת איך התרגשת כל פעם מחדש שנסעת להופעות עם להקת המחול שלך, היית מוציא את החולצות המצחיקות שלך פוצח בצעד תימני בסלון ומדלג על כורסאות הבורדו של ההורים ..  

אני זוכרת שהתחתנת וההיינו כל כך מאושרים ..

ואז התגרשת וההיינו כל כך עצובים ..

אני זוכרת איך התרחקנו שטסת לאמריקה ונשארת שם יותר מדי שנים ..

אני זוכרת שחזרת ושוב התחתנת ושוב התגרשת וכל כך רצית ילדים.. 

אני זוכרת שהשתנית שהפכת להיות עצוב.

אני לא זוכרת אותך ככה נטול שמחת חיים, שבור , שקרן , איש אחר אח שמעולם לא הכרתי.

היום אתה איש אחר, השתנית רודף אחרי חלומות שבורים 

במקלחת אני מבטלת לגמרי את המים הקרים ושוטפת את הגוף במים רותחים שרושפים עשן והגוף שלי נשרף תחתיו רק בשביל להרגיש חיה כי בפנים .. אני כבר מזמן מתה.. 

השבוע באחד הימים חזרתי אל המקום שהיה הבית השני שלי למשך 17 שנה..המקום שלא הסביל להכיל אותי, המקום שלא הייתי בו מאז שעזבתי כמעט שנה ..איך הזמן טס.

אז השבוע ביקרתי שם,ישבתי בלובי שלו וחלקתי לזניה וסלט מהמם עם הבוסית החדשה שלי, הבוסית שאחרי חודשיים איתה בילתה איתי יום שלם במיון והציעה לי שותפות ..זאת הבוסית החדשה שלי.. 

שאוהבת ומעריכה אותי ברמות מטורפות ברמות שלא ניתן להסביר במילים..

בצד השני של החדר ישבו שני הבוסים הקודמים שלי, שהסתכלו עלי בזמן שאני מלקקת כפית קטנה עם קרם ברולה והזילו קצת ריר..הבוסים שלא הצליחו להכיל אותי,את האישה שאני עם הידע המטורף שלי והעוצמה שהבאתי עימי לכל תפקיד בו עסקתי.. בוסים קטנים,פיצפונים שמחפשים אנשים קטנים שכל הזמן ילקקו להם את התחת.. ושלא תבינו לא נכון אני אוהבת ללקק תחת בפרט אם הוא טעים ועסיסי.. אבל בטח לא את התחת שלהם שנראה ממש רע ומלא כבר במלקקים אחרים .. בההה ..

אז ישבתי שם עם הבוסית החדשה שלי ונהנתי מכל ביס שלקחתי, אבל עוד יותר נהנתי לשבת שם ולהרגיש מנצחת כי הם לא הפילו את רוחי להיפך רק גרמו לי להבין כמה הם לא שווים אותי וכמה זה היה נכון ללכת עם האמת והאני מאמין שלי ולא לפחד לעזוב ״בית״ שבעצם מעולם לא היה הבית שלי ולמצוא בית חדש אמיתי ומשמעותי בלי ללקק תחת ..

אגב הקרם ברולה שם מעולה אבל שלי אוףף מטריף חושים .. בשבילו ממש שווה ללקק תחת ..

כזה ...