רגע לפני שהתחפרתי בתוך הכרית וכיסיתי את פניי בשמיכה דימיינתי אותך מולי המבט שלך העיניים היפות והחיוך שובה הלב שלך שמגיע מקצה לקצה בפנים המושלמות שלך .
ילד שלי ג’וק קטן ואהוב שלי אין לך מושג מה עובר עלי אני לא משתפת אותך בכל הרעשים שעוברים לי בלב אין לך מושג על הימים שאני מתעוררת עם דמעות בעינים ובמחשבות איך ממשיכים איך לוקחים עוד אוויר לריאות שהחמצן כבר מזמן נגמר .
אני מגלגלת המון סביב חברים את נושא המעבר, חייבת שינוי חייבת , חייבת ללכת למקום אחר המקום הזה סוגר עליי אני נחנקת ואיך אני יכולה ללכת שאתה פה ואתה לא יכול ללכת אין פיתרון אין אפשרות אחרת זה או לאבד אותך או לאבד את עצמי אז אני בוחרת לאבד את עצמי לאבד שליטה איזון הרגליים שלי כבר מזמן לא נוגעות באדמה אני הולכת קמה אוכלת עובדת מתפקדת מחייכת בשבילך אבל בפנים מתה שקועה בתוך סיר לחץ שעומד להתפוצץ ואין מרגוע לנפש רק פחד הפחד לאבד אותך איבדתי כבר פעם לתקופה את אחיך אין סיכוי שזה יקרה שוב . אז אני נלחמת בעצמי יום ולילה מנסה למצוא פיתרון , פתרון שישאיר לי אותך וגם אותי ואולי יימצא בקרוב הפתרון הזה , אולי אני אצליח לנשום לפתוח את שרירי החזה ולנשום , לנשום בכוחות עצמי לנשום בשבילי וגם בשבילך אבל קודם כל בשבילי .