לפני 8 שנים. 8 בספטמבר 2016 בשעה 4:22
האור מכה לי בתריסים.
הבוקר פולש אל החדר והלילה עוזב.
הרוח הקרירה של הבוקר מלטפת את הגוף העירום והשמש מצטרפת עם הקרניים הנעימות שלה, שתיהן ביחד מזמזמות לי שיר קטן של בוקר טוב.
מתוך השקט אפילו אפשר לשמוע את הציפורים שמציצות וברקע את הטלוויזיה המסכנה שלא נחה .
אני נמתחת פוקחת את העיניים ומכינה את עצמי לקום ליום חדש .
סופש כמה חיכיתי לך .. מריחה את החופש שנמצא עוד כמה צעדים ממני ...
ובנימה אופטימית זו עכשיו צריך לקום.
ולהודות על שהחזרת נשמתי בוקר טוב ויום חמישי שמח
