המזוודה מוכנה הילדים ארוזים נכנסים לאוטו ונוסעים. יורדת מהכביש המהיר ונכנסת לעיר ילדותי שקט שלפני כניסת שבת רחובות שקטים ריח של שבת באוויר.
יש לה ריח מיוחד לשבת שאין אותו לאף יום אחר בשבוע, אפילו לשוק יש ריחות אחרים. אני מסניפה את הריח הזה קונה כמה מאפים וממשיכה לבית ההורים.
נכנסת לשכונה ונעצרת ליד ביתם , הילדים שועטים פנימה ואני לוקחת אוויר ומחייכת בחצי חיוך. כמה התגעגעתי ואין כמו סופש משפחתי בשביל להחזיר כוחות ולאגור חדשים , חיבוק של אימא אבא אחים מחזיר ומחייה ונותן חיזוקים.
בבית שוב הריחות אופפים אותי ריח של אמא ואבא שבת והמאכלים האהובים.
הדלת נפתחת אחי ומשפחתו מגיעים , כמה שניות לאחר מכן אחותי והילדים נשיקות חיבוקים ושוב הדלת נפתחת אחיינית נוספת בדלת אחריה אחי ואשתו כל המשפחה הגיעה רעש והמולה סביבו.
שולחן השבת מוכן ועליו מונחים כל המטעמים קידוש ושיחה ערה סביב השולחן, היין נמזג לכוסות ואנחנו מרימים לחיים. אני מסתכלת על כולנו ומאושרת באמת שיש לי משפחה נהדרת.
המשפחה שלי זה העוגן שלי הם איתי ואני איתם באושר, בשמחה , בעצב , בקושי. משפחה לא בוחרים היא נבחרת עבורך היא מעצבת אותך והופכת אותך למי שאתה .
אכן בורכתי במשפחה מדהימה ואני מודה לאל שיש לי אותם בחיי.
אין כמו סופשבוע משפחתי בשביל לנוח לאגור כוחות ולנשום אותם עד לסופש הבא.