לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 19:32
מתוך האפר עולה כמו עוף החול משאירה רסיסים מעטים מעצמה ועולה אחת חדשה.
אני מסתכלת עליה,
היא מסתכלת אלי בחזרה.
אני מושיטה לה יד,
והיא באותה תנועה מושיטה לי יד בחזרה .
אני מחייכת אליה,
היא מחייכת אליי.
התנועות שלנו שוות,
באותה נשימה אנחנו נעות, זזות,רוקדות, קדימה ואחורה מרימות ראש צוואר זוקפות.
אני מעיפה בה מבט אחרון ועוצמת את עיני.
כשעיני נפקחות היא נעלמת דמותי החדשה ניצבת מול עיני.
הקודמת נעלמה אמרה שלום, לא הייתה מסיבת פרידה אפילו לא נפרדנו לשלום.
היא הבינה שנגמר זמנה ושהיא צריכה לפנות את מקומה.
רק רסיסים היא השאירה מאחור אלו שנחרטו בה והשאירו את עקבותיה בחול.